כמה עולה לישראל המלחמה מול איראן? כל המספרים

המלחמה מול איראן כבר גובה מישראל מחיר כלכלי כבד. ניתוח כלכלי עדכני כולל 3 מרכיבים עיקריים: עלויות צבאיות, אובדן תוצר למשק ונזק לרכוש. כמה זה עולה לנו ביחס ל"עם כלביא"?

אריאל פייגלין | כתב ופרשן כלכלי צילום: אבשלום ששוני
אזעקה בנתב"ג
אזעקה בנתב"ג | צילום: דור פזואלו, פלאש 90
2
גלריה

עלות צבאית - טילים, חימושים ומילואים

המרכיב הראשון והקל ביותר למדידה הוא כמובן העלות הישירה של הפעילות הצבאית, הכוללת בין היתר טילי יירוט, חימושים, שעות טיסה וימי מילואים. במרכז טאוב מעריכים כי מתקפת הטילים האיראנית באפריל 2024 עלתה לישראל בין 4 ל-5 מיליארד שקל. מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 היה יקר בהרבה, ועלותו הוערכה בכ-20 מיליארד שקל, סכום השווה לכ-1% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי של ישראל.

במלחמה הנוכחית, לפי דיווחי צה"ל, כבר בשבוע הראשון הוטלה על איראן כמות חימושים גדולה יותר מזו שהוטלה בכל 12 ימי מבצע "עם כלביא". עם זאת, מספר הטילים ששיגרה איראן היה נמוך יותר, ולכן גם מספר המיירטים שנורו היה ככל הנראה קטן יותר. ההערכה היא כי העלות הישירה של הלחימה הנוכחית תעמוד בטווח של 15 עד 25 מיליארד שקל.

אובדן התוצר במשק - 9 מיליארד בשבוע

המרכיב השני הוא אובדן התוצר במשק, הנובע מהפגיעה בפעילות הכלכלית עצמה. לפי הערכות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במצב של מגבלות חמורות על פעילות המשק, כפי שהיה בתחילת המבצע, ההפסד למשק מגיע לכ-9 מיליארד שקל בשבוע.

בנימין נתניהו בזירת נפילת הטיל האיראני בבאר שבע
בנימין נתניהו בזירת נפילת הטיל האיראני בבאר שבע | צילום: אבי אוחיון, לע''מ

עיקר הפגיעה מגיעה מהשבתה רחבה של פעילות כלכלית, כלומר עסקים וענפים שאינם יכולים לפעול תחת מגבלות פיקוד העורף, והיא נאמדת בכ-8 מיליארד שקל בשבוע. לכך מתווספים גורמים נוספים כמו השבתת מערכת החינוך, שמוערכת בכ-870 מיליון שקל בשבוע, והשפעת גיוס המילואים, שמוערכת בכ-470 מיליון שקל נוספים.

לעומת זאת, אובדן הפעילות בעקבות סגירת מערכת החינוך וגיוס המילואים דווקא גדלה מעט - אובדן הפעילות הנובע מסגירת מערכת החינוך עולה מכ-870 מיליון שקל בשבוע לכ-1.23 מיליארד שקל, ואילו ההשפעה של גיוס המילואים גדלה מכ-470 מיליון שקל לכ-660 מיליון שקל בשבוע - אך עדיין מדובר בשוליים בלבד והחיסכון למשק עומד על כחמישה מיליארד שקל בשבוע.

הסיבה לגידול היא בעיקר חשבונאית. במצב של מגבלות חמורות, כאשר חלק גדול מהמשק מושבת ממילא, עובדים רבים אינם מגיעים לעבודה גם בלי קשר למילואים או לסגירת מערכת החינוך. לכן, עובד שגויס למילואים אך גם כך לא היה מגיע לעבודה בשל השבתת מקום העבודה אינו נספר פעמיים. כאשר הפעילות במשק מתרחבת מחדש, אותם עובדים כבר היו אמורים לחזור לעבודה, ולכן ההשפעה של המילואים ושל סגירת מערכת החינוך נרשמת במלואה בנתוני אובדן הפעילות.

נזק ישיר לרכוש - 6,200 תביעות כבר הוגשו

המרכיב השלישי הוא הנזק הישיר לרכוש. לאחר מבצע "עם כלביא" הוגשו כמעט 50 אלף תביעות למס רכוש, והנזק הכולל הוערך אז בין 5 ל-10 מיליארד שקל. עם זאת, במלחמה הנוכחית נראה בשלב זה כי היקף הפגיעות נמוך יותר. עד כה הוגשו כ-6,200 תביעות למס רכוש, וגם חומרת הנזקים שנגרמו לבתים ולתשתיות נראית נמוכה יחסית.

תגיות:
המלחמה עם איראן
/
מבצע "עם כלביא"
/
שאגת הארי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף