הפגיעה החריפה ביותר: ענף התיירות
גם לאחר פתיחת חלק מהעסקים במשק, דפוסי הצריכה ממשיכים להיות מושפעים מהמצב הביטחוני. מרבית הענפים רשמו ירידה בפעילות, כאשר הפגיעה החריפה ביותר נרשמה בענפי התיירות. ההוצאות בבתי מלון וחדרי אירוח הסתכמו ב־13.6 מיליון שקל בלבד, ירידה של 62.9% לעומת השבוע הקודם.
מגמה דומה נרשמה גם בענפים נוספים. ההוצאות במסעדות, בתי קפה ומזון מהיר ירדו בכ־40% והסתכמו ב־81.5 מיליון שקל. בענף הדלק נרשמה ירידה של כ־32%, ובתחום החשמל והאלקטרוניקה נרשמה ירידה של כ־16.8%.
גם בענף ההלבשה וההנעלה נרשמה ירידה חדה. ההוצאות הסתכמו ב־45.5 מיליון שקל, ירידה של 47.8% לעומת 87.2 מיליון שקל בשבוע שקדם לפתיחת המבצע. הירידה משקפת את העובדה שמשקי הבית דוחים רכישות שאינן חיוניות בתקופות של אי־ודאות – אם כי, בניגוד לתיירות או לעסקי המזון שם סיכוי גבוה שחופשה או ארוחה שלא הוזמנה תתבטל, בענף ההלבשה הקניות לרוב פשוט נדחות לאחרי המבצע.
מה הישראלים קונים הרבה יותר?
הנתונים מצביעים על כך שגם לאחר פתיחה חלקית של המשק, הצריכה הפרטית עדיין רחוקה מהיקף הפעילות הרגיל. ניסיון העבר מלמד כי עם התארכות המבצע משקי הבית נוטים להסתגל בהדרגה לשגרה מצומצמת יותר והצריכה הפרטית מתחילה לטפס בחזרה, אך הפער מול רמות הצריכה שלפני הלחימה עשוי להישאר משמעותי כל עוד המצב הביטחוני נמשך.
התרעות פיקוד העורף