האוצר מול הבנקים: עימות סוער בוועדת הכספים סביב המס החדש

הבנקים מנהלים קרב מאסף מול כוונת האוצר להטיל מס נוסף על רווחיהם במסגרת חוק ההסדרים, וטוענים כי המהלך עלול לפגוע באשראי למשק ואף בהכנסות המדינה. מנגד, באוצר ובכנסת מדגישים כי רווחי הבנקים בשנים האחרונות מצדיקים מהלך כזה, במיוחד על רקע התשואות הגבוהות במערכת הבנקאית – רק בשבועיים האחרונים דיווחו שלושת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי ומזרחי) על רווחיהם לשנת 2025 שעמדו על יותר מ-25 מיליארד שקל במצטבר.

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, המשיכה היום לדון בפרקי חוק ההסדרים, כאשר אחד הנושאים המרכזיים היה הצעת החוק להטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים. לפי ההצעה, יוטל מס נוסף בשיעור של 15% על בנקים שאינם מוגדרים כבעלי פעילות קטנה, אם רווחיהם בשנה מסוימת יעלו ביותר מ-50% על ממוצע הרווחים שלהם בשנים 2018 עד 2022. מדובר בהוראת שעה שאמורה לחול עד שנת 2030, כאשר בשנת 2026 יחול המס באופן יחסי לחלק השנה.

במהלך הדיון הציגו נציגי הבנקים, באמצעות איגוד הבנקים, את התנגדותם למהלך. לדבריהם, העלייה ברווחים בשנים האחרונות נובעת בעיקר מהתייעלות ומהתרחבות הפעילות של המערכת הבנקאית, ולא מרווחי יתר חריגים. הם הציעו שאם אכן הרווחיות הגבוהה נובעת בעיקר מהריבית הגבוהה, אז שיהיה מנגנון חלופי שלפיו שיעור המס יפחת ככל שהריבית במשק תרד.

הבנקים טענו עוד כי המנגנון המוצע אינו מבחין בין רווחי יתר לבין גידול טבעי בפעילות העסקית. לדבריהם, בשנים האחרונות גדלה המערכת הבנקאית בקצב מהיר יותר מהתוצר, בשל הביקוש הגבוה לאשראי במשק. לכן, לטענתם, מנגנון ההשוואה המוצע עלול להעניש בנקים שהתייעלו או הרחיבו פעילות. עוד טענו נציגי האיגוד כי המס עלול לפגוע בסופו של דבר בציבור. לטענתם, 60% מהרווחים מחולקים כדיבידנד לבעלי המניות, ולכן הטלת המס תיפול למעשה על הציבור.

יו"ר הוועדה ח"כ מילביצקי הטיל ספק בטענות הבנקים, ושאל מדוע לא נרשמה ירידה בהיצע האשראי בעקבות ההיטל שהוטל עליהם במסגרת חוק ההסדרים הקודם. הוא ציין כי הדוחות הכספיים שפרסמו הבנקים לאחרונה מצביעים על רווחיות גבוהה במיוחד. "אנחנו רואים גם שהם מציעים לעובדים אופציות, רואים שימוש ברווחים לרכישה חוזרת של מניות, וגם צופים רווחים דומים בשנים הקרובות", אמר, והוסיף כי קשה לטעון שמדובר ברווח חד פעמי בלבד.

באוצר הדגישו כי הצוות המקצועי שבחן את הסוגיה מצא טעמים הן בעד והן נגד מיסוי הבנקים, ולכן בסופו של דבר מדובר בהחלטת מדיניות – וזו אכן התקבלה. סמנכ"ל משרד האוצר יוראי מצלאוי אמר בדיון כי "אין אח ורע במערכת הבינלאומית לתשואה להון במערכת הבנקאית בישראל". לדבריו, שיעור המס שקבע שר האוצר נמצא בתוך טווח האפשרויות שנבחנו – הפער בין שיעור מס של 10%, שנבחן בדיונים המקצועיים, לבין שיעור של 15% שאומץ בסופו של דבר, מסתכם בכ-340 מיליון שקל בלבד. לדבריו מדובר בפער סביר במסגרת סמכותו של שר האוצר לקבוע את המדיניות.

מלבד סוגיית הבנקים, הוועדה דנה גם במספר פרקים נוספים בחוק ההסדרים, בהם הצעה להעניק פטור חלקי ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים לשנים 2026 עד 2030, וכן בפרקים העוסקים בריווח מדרגות מס הכנסה ובהסדרת מיסוי קופות גמל. במהלך הדברים עלה כי ייתכן שצעדים שונים במסגרת חקיקת ההסדרים יבחנו לאור עלויות הלחימה, וכי הדבר יישקל בהתאם להימשכות הלחימה ואומדן עלויותיה. כעת הוועדה שבה לדון בתקציב המדינה לשנת 2026, על סעיפיו השונים, כאשר הדיון מתמקד במשרדים הפועלים תחת משרד רה"מ.