ההשוואה לשבוע שלפני המבצע מדגישה את הבלימה החדה בפעילות הצרכנית, שכן בין 22 ל-28 בפברואר הסתכמו ההוצאות בכרטיסי אשראי ב-13.538 מיליארד שקל, אבל ההשוואה המעניינת יותר היא למשברים ביטחוניים קודמים.
ההוצאות בשבוע הראשון של "שאגת הארי" היו גבוהות בכ-9% מהשבוע הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, אז הסתכמו ההוצאות ב-6.489 מיליארד שקל. מנגד, הן נמוכות בכ-5% לעומת השבוע הראשון של מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, אז הגיעו ההוצאות ל-7.392 מיליארד שקל.
שבא, המנהלת ומפתחת את מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי חיוב ו-ATM, פרסמה גם את הפילוח לפי ענפי צריכה שמצביע על שינוי ברור בהרגלי הצריכה בזמן מבצע צבאי: בענפי המזון דווקא נרשמה עלייה, ההוצאות ברשתות המזון עלו ב-2.2%, ובקצביות, מאפיות ומכולות נרשמה עלייה של 4.6%. לעומת זאת, בענפים רבים אחרים נרשמה ירידה חדה בפעילות. ענף ההלבשה וההנעלה הוביל את הירידות עם צניחה של 59% בהוצאות, ובענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר נרשמה ירידה של 37%.
גם הפילוח הגיאוגרפי ממחיש את הפגיעה בפעילות הכלכלית בערים שונות. בעיר אילת, שכלכלתה מבוססת במידה רבה על תיירות, נרשמה ירידה של כ-62% בהוצאות בכרטיסי אשראי. בירושלים ובתל אביב צנחו ההוצאות בכ-53%. בקריית שמונה נרשמה ירידה של 46%, ואילו בשדרות הירידה עמדה על 28%.
התרעות פיקוד העורף