מי שספגו ירידות חדות במיוחד היו מניות ענפי הביטוח, הבנקאות והנדל"ן. ועדיין, יש מי שהופתעו אתמול מעוצמת הירידות. אבל אם כבר מדובר על הפתעה, הרי שהיא טמונה בעצם העובדה שהיא הגיעה רק כעת, כי כבר היו סימנים מעידים רבים מספור.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב התנתקה בחודשים האחרונים מאחיותיה בארה"ב והתנהלה כאילו מדובר בבורסה של שווייץ. לרמות המחירים בחלק מהענפים (כמו בנקים וביטוח) לא הייתה הצדקה כלכלית, ויש הסבורים שצריך לכתוב מחדש את ספרי הכלכלה כדי להצדיק מכפילי רווח של 50 ומעלה לחברות סולידיות ולא לחברות היי־טק. כותב שורות אלה הזהיר מהתופעה הזו במספר הזדמנויות בטורים הכלכליים.
הסברים כלכליים לניתוק רמת המחירים בבורסת תל אביב משאר העולם לא סופקו בפועל, אולם הסברים פסיכולוגיים סופקו למכביר. מדובר בין השאר באופטימיות חסרת גבולות ביחס לצפוי במזרח התיכון אם וכאשר תובס איראן ומשטר האייתוללות ייפול. דובר על מזרח תיכון חדש באמת, שלום עם סעודיה וכל מדינות המפרץ, הסכם שלום עם איראן וכל התוצאות הכלכליות החיוביות הנלוות לכך.
בפן הכלכלי הדבר המטריד ביותר הוא חוסר הוודאות שיצרה המלחמה בסחר הגלובלי בכלל ובשוק הסחורות בפרט. ישראל לא התנסתה מעולם במשך תקופה כה ארוכה במלחמה אינטנסיבית כזאת במרחק של 2,000 ק"מ.
מחירי דלק גבוהים פוגעים בכל שרשרת האספקה הכלכלית: התעשייה, תחנות הכוח, כלי רכב מכל הסוגים, ההובלה ועוד. התוצאה המיידית היא עליית מחירים בכל התחומים וגידול באינפלציה. מדובר בתופעה גלובלית שרלוונטית שבעתיים לגבי ישראל. הנהגים לא צריכים להיות מופתעים אם בתחילת אפריל מחיר של ליטר בנזין אוקטן 95 יתקרב ל־10 שקלים - וזאת לא בדיחה של 1 באפריל.
במצבי משבר הממשלה אמורה לנקוט מספר צעדי חירום כדי לממן בין השאר גידול של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב הביטחון. הפתרון הקל הוא כמובן גידול בגירעון, אבל זה פתרון מסוכן. ממשלה רצינית עם שר אוצר רציני, שאינה ממשלת בובות, חייבת להבין שאין מלחמות חינם.
התרעות פיקוד העורף