החברה ערערה לבית הדין לתחרות, אשר דחה את מרבית שטענותיה אך הפחית את סכום הקנס לכ-36 מיליון שקל. בהמשך פנתה החברה לבית המשפט העליון. לאחר דיון שנערך בספטמבר האחרון ומששופטי ההרכב העירו הערות ביקורתיות במהלך הדיון, הודיעה החברה כי היא מושכת את מרבית טענותיה בערעור.
הפרשיות שלגביהן משכה החברה המרכזית את הערעור הן: מספר מקרים של הוצאת מקררים של חברות מתחרות מנקודות קמעוניות, מדיניות של הוצאת מכשירי נסטי של חברת אסם מנקודות קמעוניות, מספר הסכמות בלעדיות עם קמעונאים ושימוש בסטנדרט הנחות שקשר בין הנחות על מוצרי קוקה-קולה לבין רכישת מי נביעות.
הערעור שנותר לדיון התמקד בשתי סוגיות בלבד. הראשונה נגעה לסעיף בהסכמי החברה עם לקוחות, שלפיו ניתן היה לבטל את ההתקשרות עם קמעונאים אם יעבירו חלק מהרכישות למתחרים. השנייה עסקה במדיניות החברה נגד יבוא מקביל של מוצריה.
בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי הכללת הסעיף המאיים בהסכמים עם לקוחות מהווה ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי. השופטים ציינו כי ההכרעה נשענה הן על נוסח הסעיף עצמו והן על מקרים קונקרטיים שבהם נעשה בו שימוש כלפי לקוחות, לצד עדויות שנשמעו במהלך ההליך.
לעומת זאת, בנושא היבוא המקביל קיבל בית המשפט את ערעור החברה ודחה את ערעור הממונה על התחרות. לפי פסק הדין, בתקופה הרלוונטית ממילא לא התקיים יבוא מקביל חוקי של מוצרי החברה, ולכן לא ניתן היה לקבוע שהמדיניות שלה פגעה בפועל בתחרות.
לאחר הכרעה בשתי הסוגיות שנותרו, נקבע כי סכום העיצום הכספי הסופי שיוטל על החברה המרכזית בפרשה יעמוד על כ-30 מיליון שקל – ככל הנראה, החלק היחסי שמשקף את חמשת הפרשיות שנותרו. בכך מסתיים הליך משפטי שנמשך מספר שנים ואשר עסק בשורה של פרקטיקות שיווק והסכמים עם קמעונאים בשוק המשקאות.
מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים נמסר: "בית המשפט העליון ביטל עיצום כספי בסך כ-7 מיליון שקלים, שהטילה הממונה על החברה המרכזית בגין פגיעה כביכול ב'ייבוא מקביל'. בית המשפט קבע שלא נפל דופי בפעילות החברה בעניין זה. בסיום ההליך בכללותו נקבע בבירור שלא הייתה פגיעה בתחרות בפועל. החברה המרכזית פעלה זה מכבר לתקן את הנדרש בהתאם להחלטת הממונה".