היעד המרכזי של גל התקיפות היה מגזר השירותים הפיננסיים, ובמיוחד אתרים ומערכות מקוונות של בנקים וגופים פיננסיים. מתקפות מסוג DDoS, מניעת שירות מבוזרת, פועלות על עיקרון פשוט יחסית: יצירת עומס מלאכותי על שרתים עד לנקודה שבה הם מפסיקים להגיב לפניות של לקוחות אמיתיים. רק בשביל לסבר את האוזן, מדובר במצב שבו מיליוני בקשות נשלחות בו זמנית לאתר, כאילו כל תושבי גוש דן ניסו להיכנס באותו רגע לחשבון הבנק שלהם.
התקיפה החריגה זוהתה בתחילת מרץ, אך העלייה בפעילות נרשמה כבר בימים שקדמו להסלמה הביטחונית. על פי הדוח, התוקפים הפעילו תשתיות ענן ורשתות מחשבים נגועים כדי לייצר את נפח התעבורה, ובמקרים רבים עשו שימוש גם בשרתים הנמצאים בישראל עצמה. כך נוצר מצב שבו חלק מהתעבורה הזדונית מגיעה מכתובות IP ישראליות, דבר שמקשה על מערכות ההגנה שמנסות לסנן תעבורה ממדינות אויב.
הנתונים מצביעים גם על התארגנות רחבה יחסית של קבוצות תקיפה. לפי הדוח, מדובר בשילוב של קבוצות האקטיביסטים מרחבי העולם לצד קבוצות פרו רוסיות ופרו איראניות שהכריזו על הצטרפותן למתקפות נגד ישראל. חלק מהקבוצות פועלות במקביל בזירות סייבר אחרות בעולם, אך בתקופות של הסלמה ביטחונית הן מפנות את תשומת הלב גם למערכות ישראליות.
מבחינת הציבור הרחב, מתקפות כאלה אינן גורמות בהכרח לנזק כספי ישיר, אך הן עלולות לפגוע באמון במערכת הפיננסית וביכולת להשתמש בשירותים דיגיטליים. בשנים האחרונות הפכו הבנקים וחברות האשראי בישראל למוסדות שמבוססים במידה רבה על שירותים מקוונים, החל מביצוע העברות ועד ניהול תיקי השקעות. שיבוש זמני של מערכות אלה, גם אם אינו ממושך, יכול ליצור תחושת חוסר יציבות ולגרום לעומסים נוספים כאשר משתמשים מנסים להתחבר שוב ושוב.
מעבר לכך, למגזר הפיננסי יש גם תפקיד מערכתי רחב יותר במשק. מערכות התשלומים, הסליקה והמסחר פועלות ברצף כמעט מלא, וכל תקלה משמעותית עלולה להשפיע על פעילות עסקית רחבה, החל מחברות ועד משקי בית. לכן מתקפות מסוג זה נתפסות לא רק כאיום טכנולוגי אלא גם ככלי ללחץ כלכלי ותודעתי, שמטרתו לערער את תחושת היציבות של הציבור בזמן עימות ביטחוני.
במערכת הסייבר מדגישים כי מרבית המתקפות נבלמו ולא גרמו לשיבוש משמעותי בשירותים. עם זאת, עצם הניסיון לפגוע בתשתיות פיננסיות מדגיש עד כמה הזירה הכלכלית הפכה לחלק בלתי נפרד מהעימותים המודרניים. לצד מערכות ההגנה הצבאיות, גם המערכות הדיגיטליות שמנהלות את הכסף, המסחר והבנקים נדרשות כיום לפעול תחת איום מתמשך.
בנק "ספה", הנחשב לזרוע הפיננסית המרכזית של כוחות הביטחון והצבא האיראני, ובנק "מלי", המנהל את מרבית החשבונות הממשלתיים, עמדו במוקד המתקפה. ריכוז החשבונות הרגישים בשני המוסדות הללו מעלה את החשש כי לא מדובר רק בנזק כלכלי לאזרח הקטן, אלא בפגיעה תשתיתית בעלת השלכות ביטחוניות רחבות.
התרעות פיקוד העורף