לפי התחזית המעודכנת של אגף הכלכלן הראשי, הצמיחה הצפויה בשנת 2026 ירדה מ-5.2% ל-4.7%. מדובר בהפחתה של כחצי נקודת אחוז בלבד, וההערכה מבוססת על תרחיש שבו הלחימה בצפון ובזירה האיראנית נמשכת מספר שבועות בלבד ואינה מתרחבת למלחמה ממושכת.
בזמן לחימה חלק מהפעילות הכלכלית נעצרת או מואטת. עסקים פועלים בהיקף נמוך יותר, עובדים רבים נקראים למילואים, הצריכה הפרטית יורדת לזמן קצר וחוסר הוודאות גורם לחלק מהחברות לדחות השקעות. כל אלה יחד גורעים חלק קטן מהצמיחה שהייתה צפויה למשק השנה.
עם זאת, בצד השני של התמונה נמצאת דווקא הפתעה חיובית. תחזית הכנסות המדינה עודכנה כלפי מעלה, מ-575.3 מיליארד שקל ל-586.3 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא שהכנסות המדינה ממסים בחודשים ינואר ופברואר, לפני פרוץ המלחמה, היו בעיקר גבוהות מהצפוי. לפי הנתונים שהציג האוצר, סך ההכנסות ממסים בתקופה זו היה גבוה בכ-2.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
המשמעות היא שהכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין חוסן מסוים גם בתקופה של מתיחות ביטחונית. שוק ההון המקומי והשקל נותרו חזקים יחסית, והפעילות הכלכלית לא נעצרה באופן רחב כפי שקרה באירועים קיצוניים בעבר.
במשרד האוצר מדגישים כי התחזית הנוכחית תלויה בעיקר בהתפתחות המצב הביטחוני. אם הלחימה תסתיים בתוך זמן קצר, ההשפעה הכלכלית צפויה להישאר מוגבלת. לעומת זאת, התרחבות של המלחמה או המשכה לאורך חודשים עלולות להביא לעדכון נוסף של התחזיות בהמשך השנה.
התרעות פיקוד העורף