בנוסף, אתמול עדכן הכלכלן הראשי במשרד האוצר את תחזית הצמיחה של המשק כלפי מטה ב-0.5 נקודת אחוז בעקבות המבצע. כעת, בהודעה שהוציאו בבנק ישראל בעקבות הרחבת התקציב הם מציינים כי הפגיעה בפעילות הכלכלית עלולה להיות עמוקה יותר, שכן המבצע עודנו נמשך והשווקים בעולם מתאפיינים בתנודתיות גבוהה, בין היתר בשל התפתחויות בזירה הבינלאומית ושינויים חדים במחירי האנרגיה.
בבנק ישראל מזכירים כי ערב המלחמה עמד יחס החוב לתוצר של ישראל על כ-60%, רמה הדומה לזו של מדינות קטנות ופתוחות אחרות. מדינות מסוג זה נוטות לשמור על רמת חוב מתונה יחסית כדי להבטיח מרווח פעולה פיסקלי בעת משבר. בשנים האחרונות, על רקע האירועים הביטחוניים החריגים, יחס החוב כבר החל לעלות, והיעד המעודכן לשנת 2026 צפוי להביא להמשך המגמה.
על רקע זה מדגישים בבנק כי יש להימנע בשלב זה מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי, במיוחד כאלה שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח של המשק. בנוסף ממליצים בבנק לבחון צמצום של חלק מהתוספות התקציביות שאושרו השנה, ובהן גם חלק מהתקציבים הקואליציוניים, וכן להימנע מצעדים כמו הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי. בבנק מדגישים כי אם מגמת עליית החוב תימשך, ייתכן שבעתיד יהיה צורך גם בצעדים להגדלת הכנסות המדינה.
במקביל מציינים בבנק ישראל כי חשוב לשמור על הרזרבה התקציבית שאושרה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים ולהבטיח כי לא תוסט לשימושים אחרים, כדי לשמר את יכולת הממשלה להתמודד עם התפתחויות נוספות ככל שיידרשו.
התרעות פיקוד העורף