בשקט ובין האזעקות: החרדים רשמו את הניצחון שלהם על הציונות הדתית

"למעשה, אפילו כספים שהם כאילו לטובת הציבור הכללי, כמו במקרה של 257 מיליון שקל של שוברי המזון למשפחות עניות, בפועל נמצא תחת מאבק מתמיד של ש"ס מול היועמש"ית כדי שהחלוקה תיטיב בעיקר עם משפחות חרדיות - כגון זכאות לפי מספר ילדים, דיווח עצמי ועוד - ולא על פי קריטיונים של צרכי רווחה".

פלד דוחה גם את הטענה של נתניהו וסמוטריץ' לפיה מדובר בסכומים קטנים יחסית לתקציב המדינה. "השאלה היא לא רק כמה כסף מדובר, אלא מה אפשר היה לעשות איתו במקום. למשל, ניתן היה להגדיל בצורה משמעותית את הפיצויים לעסקים ולעובדים שנפגעו מהמלחמה. במקום לשלם דמי אבטלה למי שנמצא בחל"ת, אפשר היה לפצות עובדים בגובה של 80% עד 100% מהשכר עד לרמת השכר הממוצע". דוגמה נוספת שהוא מציג קשורה לעליית מחירי הדלק בעקבות המלחמה עם איראן. "אם הממשלה הייתה מפנה את אותם חמישה מיליארד שקל להפחתת הבלו על הדלק, ניתן היה להוזיל את מחיר ליטר בנזין בכ־60 עד 70 אגורות למשך שנה שלמה".

פלד מזכיר שצורכי החירום של המשק רחוקים עדיין ממענה מלא. "על פי מבקר המדינה כ־4 מיליארד שקל חסרים למיגון אזרחי, כ־1.4 מיליארד שקל דרושים לייצוב מערכת החינוך לגיל הרך, כמיליארד שקל נדרשים למכון ויצמן להשלמת הפיצוי על נזקי מתקפת הטילים האיראנית ביוני 2025, ועוד כ־700 מיליון שקל חסרים לשיקום מערכת בריאות הנפש והטיפול הפרא־רפואי".

לדבריו, ההחלטה שאושרה אתמול היא רק חלק מהתמונה התקציבית. "כ־302 מיליון שקל של כספים מגזריים כבר הוטמעו בבסיס התקציב של משרדי הממשלה, בנוסף לכ־1.1 מיליארד שקל שיופנו השנה לתוכנית חומש לתשתיות ומענקים להתנחלויות, כ־600 מיליון שקל שממתינים להסרת מגבלות משפטיות להעברה לרשתות החינוך החרדיות וכ־450 מיליון שקל כהטבות מס לתושבי יהודה ושומרון".

"וזאת בנוסף לתקציבי משרדים ממשלתיים נופחו בכספים שמיועדים לג'ובים - כמו במקרה של משרד הדתות שקיבל 40 מיליון שקל למימון חוק הרבנים 2 - על חשבון הציבור המשרת ומשלם המסים". לדברי פלד חלק ניכר מהסכומים הללו ימומנו בעזרת לקיחת כספים מקרן העושר על חשבון כספים המיועדים לתמיכה בתכניות לצמיחה כלכלית.

בשורה התחתונה, כאשר מחברים את כל המרכיבים הללו, היקף הכספים הקואליציוניים והמגזריים מגיע לכ־7.6 מיליארד שקל. "הממשלה מחלקת שיא היסטורי של כספי ציבור לצרכים צרים, בזמן שצורכי חירום לאומיים נותרים ללא מענה" מסכם פלד, ומציין בעיה נוספת עם הכספים הקואליציוניים. "הסכום הזה יגיע למקומות שלא רק שאינם תורמים לצמיחת המשק, אלא מסיגים אותה לאחור. חלק גדול מהעלאת הגרעון הצפויה לצורך מימון המלחמה יכול היה להיחסך אם הממשלה היתה מקצצת בכספים הקואליציוניים ובמשרדים המיותרים".

"בניגוד לגרעון "טוב" - שהוא תוצאה של השקעה בתשתיות ותכניות צמיחה לטובת כלל המשק - ביבי וסמוטריץ' מגדילים את הגרעון ה"רע" - כספים שמתמרצים באופן שלילי השתלבות בתעסוקה בכלל ותעסוקה איכותית בפרט".