"המניע למהלך ברור, שער הדולר צנח מאז העסקה, ולכן המדינה רוצה לגדר את התקבולים מבלי לפגוע בשער", מסביר למעריב עו"ד ורו"ח יפתח שמחוני ממשרד ביין ושות'. לדבריו, עצם ההסכמה לגבות את עיקר המסים בדולרים כבר מעידה על אופיו החריג של האירוע. "ככלל הדין בישראל מחייב דיווח ותשלום בשקלים, למעט מקרים מיוחדים. לכן עצם ההסכמה לגביית עיקר תקבולי המס בעסקת וויז בדולרים כבר מלמדת שמדובר באירוע חריג מאוד גם בהיקפו וגם במשמעותו הכלכלית".
לדבריו, ההסדר שנקבע מאפשר לצמצם את הסיכון לשני הצדדים בעסקה. "נראה שההסדר שנקבע משרת את שני הצדדים גם יחד, משום שהוא למעשה מגדר את חבות המס ואת תשלום המס לשער הדולר, מצמצם את הסיכון להפרשי שער חריגים ומאפשר ודאות גבוהה יותר לגבי הסכום שישולם והסכום שיתקבל בפועל".
מעבר לשיקולים הטכניים של דיני המס, שמחוני סבור כי יש כאן גם היגיון מאקרו כלכלי רחב יותר. "הימנעות מהמרה מיידית של היקף דולרי כה גדול עשויה לצמצם השפעה מיותרת על שוק המטבע המקומי, ובמקביל לאפשר למדינה גמישות טובה יותר בניהול מקורות והתחייבויות במטבע חוץ" הוא מסכם, "במובן הזה לא מדובר רק בהחלטת מס טכנית, אלא במהלך שמחבר בין דיני מס, ניהול סיכוני מטבע ושיקולים פיננסיים של המדינה".