גם היום, בעוד מספר שעות, יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שישקף את השינויים במחירים עוד לפני פרוץ המלחמה. למרות שמדובר בנתון סטטיסטי המתאר התייקרויות שכבר התרחשו, למדד יש גם משמעות מעשית רחבה יותר במשק. חלק גדול מהתשלומים בישראל מוצמדים למדד - החל מחוזי שכירות והלוואות ועד אג"ח ממשלתיות ומכשירי חיסכון שונים.
במקביל, נתוני האינפלציה הם אחד המשתנים המרכזיים שעל בסיסם בנק ישראל מקבל את החלטות הריבית, ולכן הם משפיעים גם על גובה המשכנתאות, על התשואות בחיסכון ועל העלות הכוללת של הכסף במשק.
אז מה צפוי? על פי הערכת כלכלני בית ההשקעות פסגות, מדד פברואר צפוי לעלות בכ-0.2%. אם התחזית תתממש, קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות לכ-1.9%, ועדיין להישאר בחלק התחתון של טווח היעד של בנק ישראל, העומד על 1% עד 3%.
לפי הניתוח של פסגות, העלייה במדד צפויה להגיע בעיקר מסעיף המזון, שמוערך בעלייה של כ-0.4%, ומסעיף הפירות והירקות שעשוי לעלות בכ-1.4%.
גם סעיף הדיור צפוי להוסיף למדד ולעלות בכ-0.2%, כאשר הן שירותי הדיור בבעלות והן שכר הדירה צפויים להתייקר בשיעור דומה, לאחר עלייה של כ-0.3% שנרשמה בינואר.
מנגד, חלק מהסעיפים צפויים דווקא למתן את העלייה במדד. סעיף הלבשה והנעלה צפוי לרדת בכ-2.1%, בעוד סעיפי אחזקת הדירה, ריהוט וציוד לבית וכן תחבורה ותקשורת צפויים להישאר כמעט ללא שינוי.
חשוב לזכור כי לא כל סעיף במדד משפיע באותה מידה על התוצאה הסופית. לכל סעיף יש משקל שונה במדד, ולכן לעיתים עלייה מתונה בסעיף גדול כמו דיור או מזון משפיעה על המדד יותר מעלייה חדה בסעיף קטן יחסית.
לפי התחזית, האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה לעמוד סביב 2.1%, בהנחה שלא יחול שינוי משמעותי בשער החליפין של השקל ובמחירי הנפט.
בנוסף מציינים בפסגות כי משך המערכה עשוי להשפיע גם על תחום התעופה. הפסקת הטיסות לישראל עלולה להימשך, והשפעתה עשויה לבוא לידי ביטוי בסעיף התחבורה והתקשורת במדד. ייתכן שמדובר רק ברעש סטטיסטי בסעיף שממילא נוטה להיות תנודתי, אך תרחיש של שיבושים ממושכים עשוי גם להוביל לעליות חדשות במחירי הטיסות.
המדד הנוכחי מתפרסם גם לקראת החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, שתתקיים ב-30 במרץ ותכלול עדכון תחזיות של חטיבת המחקר.
ההערכות המקוריות היו שבנק ישראל עשוי להפחית את הריבית כבר בהחלטה זו ואף לעדכן כלפי מטה את תחזיות הריבית להמשך השנה, אך ככל שהמערכה מתארכת כך גם יורדת ההסתברות להפחתת ריבית בטווח המיידי.