במקביל להגדלת ההוצאות, התחזית להכנסות המדינה ממסים הועלתה בכ-11 מיליארד שקל בעקבות גבייה גבוהה מהצפוי בתחילת השנה. אלא שלדברי זבז'ינסקי, העלאת התחזית הזו מגיעה דווקא בתקופה שבה תחזית הצמיחה של המשק הופחתה מ-5.2% ל-4.7%, ולכן היא אינה נראית כהנחה שמרנית במיוחד בלשון המעטה.
בהתבסס על נתונים אלה, ההגדלה התקציבית שאישרה הממשלה מניחה למעשה משך לחימה של כ-16 עד 21 ימים. הרזרבה שנוספה לתקציב יכולה להספיק לשבוע נוסף בלבד. במילים אחרות, גם בתרחיש של הוצאות מינימליות יחסית, התקציב הנוכחי מתמחר מלחמה של כארבעה שבועות בלבד.
זבז'ינסקי מסכם כי אם מנטרלים את העלאת תחזית ההכנסות ממיסים מהחישוב, ניתן להעריך כי הגירעון בפועל יהיה גבוה יותר ויגיע לכ-5.5% מהתוצר. גירעון כזה צפוי להשפיע גם על פעילות הממשלה בשוק האג"ח, והמדינה תצטרך להגדיל את היקף הגיוס מהשוק המקומי לקצב שצפוי להגיע לכ-5.2 מיליארד שקל בממוצע עד סוף השנה כדי לממן את הגידול בהוצאות ואת הרחבת הגירעון - גידול של כ-20% ביחס לקצב הגיוסים בחודשים ינואר ופברואר, שעמד על כ-4.3 מיליארד שקל בשבוע.
התרעות פיקוד העורף