מי מכר ומי קנה?
דו"ח חדש של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן מציג תמונה מורכבת יותר. מהניתוח עולה כי העליות שנרשמו בתחילת המלחמה לא נבעו מירידה בהערכת הסיכון של ישראל, אלא בעיקר מביקושים מצד הציבור הרחב, בזמן שמשקיעים מוסדיים וזרים נטו דווקא לצמצם חשיפה למניות ישראליות.
סכומים משמעותיים של כספי ציבור לאפיקי סיכון
במכון מציינים כי ההתנהגות החריגה של השוק אינה מקרית. שוק ההון הישראלי נכנס למלחמה לאחר תקופה של ביצועי יתר ביחס לשווקים בעולם, עם עליות חדות במדדים המקומיים, ירידה בפרמיית הסיכון והתחזקות השקל. במקביל זרמו סכומים משמעותיים של כספי ציבור לאפיקי סיכון, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות ומשקיעים פרטיים, מה שהגדיל את משקלם של משקי הבית במסחר בבורסה.
במכון הפניקס מציינים כי הממצאים מצביעים על שינוי מבני בשוק ההון הישראלי. חלק גדול יותר מהמסחר מונע כיום על ידי משקיעים קמעונאיים, ולכן השוק עשוי להיות רגיש יותר לשינויים בסנטימנט ולתגובות חדות לאירועים ביטחוניים וגיאופוליטיים.
במציאות כזו, גם תנועות חדות בשוק, במיוחד בימים הראשונים לאירוע ביטחוני, צריך לעיתים לקחת בערבון מוגבל ועם קורטוב של מלח שכן הן עשויות לשקף לא רק שינוי אמיתי בתמחור הסיכון - אלא גם את מצב הרוח של המשקיעים.