בנוסף מוצע להקל בתנאים לקבלת דמי אבטלה לעובדים שיוצאו לחל"ת. בין היתר נקבע כי תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה תקוצר ל־14 ימים רצופים במקום 30 ימים, תקופת האכשרה הנדרשת תקוצר לשישה חודשי עבודה מתוך 18 חודשים, יבוטלו ימי ההמתנה הקבועים בחוק ולא ינוכו ימי חופשה צבורים מתקופת הזכאות.
למרות ההכרזה על המתווה, ועדת הכספים טרם התכנסה כדי לאשר את התקנות הנדרשות ליישומו. בדיון שנערך היום בוועדה לביקורת המדינה בנושא פעילות רשות המסים והפעלת קרן הפיצויים בעקבות נזקי המלחמה, עלו טענות מצד נציגי המגזר העסקי כי העיכוב באישור המתווה מותיר עובדים ובעלי עסקים ללא ודאות כלכלית.
דדי סוויסה, נציג פורום העצמאים והפרילנסרים, אמר בדיון כי "בעוד כשבועיים מתקיים חג, ואנשים לא יודעים מה גובה הפיצוי שיקבלו ואם יקבלו בכלל". לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר מענה לעובדים שעתיים ולעובדים ללא קביעות, שאינם יודעים מי ישלם להם על הימים שבהם לא עבדו.
גם נציגי ארגוני המעסיקים העלו הסתייגויות ממבנה המתווה. אורי זלינגר מהתאחדות התעשיינים אמר כי במבנה הנוכחי קיימת אפליה כלפי עסקים שחזרו מהר יותר לפעילות, והוסיף כי "קיים תמריץ שלילי כאשר הזכאות לחל"ת נקבעת על בסיס תקופה של 14 יום". לדבריו, יש לבחון גם את הפגיעה בעסקים גדולים שאינם זכאים לפיצוי במסגרת המתווה.
טיראן ששון מאיגוד לשכות המסחר טען כי במהלך הלחימה המשק פעל במתכונת חירום, אך בפועל עסקים רבים נאלצו להפסיק לעבוד. לדבריו, יש לבחון מנגנון פיצוי גם לעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם או ששכרם נפגע, וכן להורים לילדים שנשארו בבית בתקופת ההגבלות. גם מצד ארגוני העצמאים עלו טענות לגבי אופן יישום הפיצויים. אורי בארי מלשכת ארגוני העצמאים אמר כי יש צורך במנגנון ברור ואחיד שיקצר את משך הטיפול בתביעות, והציע להסתייע בגורמים חיצוניים כדי לקצר את זמני הטיפול ולהאיץ את העברת הכספים לעסקים.
במגזר העסקי נשמעה ביקורת חריפה גם מחוץ לדיוני הכנסת. במסיבת עיתונאים שקיים איגוד לשכות המסחר השתתפו מאות בעלי עסקים שנפגעו מהלחימה, וטענו כי המתווה המוצע מפצה רק על חלק מההוצאות הקבועות ואינו נותן מענה אמיתי לפגיעה הכלכלית.
שחר תורג’מן, נשיא איגוד לשכות המסחר טען כי שר האוצר פרסם מתווה שלא סוכם בעיצומו של מו"מ, והוכיח פעם נוספת שהוא מפקיר את המגזר העסקי בישראל. "הפנייה שלי היא לרה”מ- תתעורר! הכלכלה חייבת לתפקד. במקום לייצר צמיחה, שר האוצר מדכא אותה ומתמרץ עובדים להישאר בבית במשך 14 יום ברצף ואילך על מנת שיהיו זכאים לחל"ת".
"בעלי העסקים קורסים לאחר עוד סבב, אחד יותר מדי מבחינתם. בממוצע, בשנתיים האחרונות נסגרים בכל יום כ-170 עסקים בישראל. כל עסק שנפגע יוצר מעגל הרס עצום שפוגע בעובדים, בספקים ובבעלי העסקים שיהיו בחובות עד סוף ימי חייהם". תורג'מן הוסיף כי עסק סגור לא מרוויח, אבל ההוצאות שלו נשארות אותן הוצאות - שכר עובדים, ארנונה, שכירות, הלוואות ומיסים. "המתווה מאיץ את קצב סגירת העסקים בישראל- אנחנו חיביים להגדיל את הפיצויים כדי שפחות עסקים יפשטו את הרגל והמשק יצמח".
"אני מזהיר את חברי הכנסת, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד ואת חברי ועדת הכספים- אם תצביעו על מתווה שמפקיר את העסקים בישראל, אנחנו נזכיר לכולם מה עשיתם ונדאג שבעלי עסקים ומשפחותיהם יבואו איתכם חשבון. בכל מתווה פיצויים לעסקים בגלי מגיפה ובמלחמות, העסקים לא פוצו על אובדן הרווחים, אלא רק על חלק קטן מההוצאות הקבועות של העסק. גם המתווה הנוכחי מפצה באופן מינורי ומגוחך על ההוצאות הקבועות הכבדות מנשוא".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי נוסח מפורט של המתווה עדיין נמצא בהכנה וכי הכוונה היא להביא אותו לאישור הכנסת בתקופה הקרובה, במטרה לאפשר את הפעלת מנגנוני הסיוע עוד לפני חג הפסח.
התרעות פיקוד העורף