משרד האוצר הציג היום בוועדת הכספים את ההסדר שאליו הגיע עם איגוד הבנקים, שלפיו במקום מס מיוחד רב שנתי על רווחי היתר של הבנקים ייגבה מהם תשלום חד פעמי של 3 מיליארד שקל עוד השנה, ועוד 250 מיליון שקל בשנה הבאה בדומה להיטל שהוטל עליהם בשנים 24-25.
מאחורי ההחלטה עמדה העדפה ברורה להכנסה מהירה, ודאית ומוסכמת, על פני מנגנון מיסוי רחב יותר שהיה אמור להיפרס על פני חמש שנים. מבחינת האוצר, לנוכח עלויות המלחמה והצורך להציג מקורות תקציביים כבר בטווח הקרוב, עדיף היה להסתפק בסכום קטן יותר אך כזה שייכנס כמעט כולו כבר השנה, מה שיאפשר להפחית את הגירעון בשנת 2026 אל מתחת ל-5%, לרמה של 4.9%, מאשר להמשיך להתעקש על מתווה שעשוי היה להניב יותר כסף בסך הכול, אבל פחות בטווח המיידי וגם להיות חשוף למחלוקות ולעיכובים.
המשמעות היא ויתור, לפחות לעת עתה, על המנגנון המקורי שנכלל בתזכיר החוק. לפי אותו מתווה, היה אמור לחול מס נוסף בשיעור של 15% על בנקים שאינם מוגדרים כבעלי פעילות קטנה, אם רווחיהם בשנה מסוימת יעלו ביותר מ-50% על ממוצע הרווחים שלהם בשנים 2018 עד 2022. מדובר היה בהוראת שעה שאמורה לחול עד שנת 2030, כאשר בשנת 2026 המס אמור היה לחול באופן יחסי לחלק מהשנה.
בשורה התחתונה, לפי הערכת האוצר, המנגנון המקורי היה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2026, ולאחר מכן ב-1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2027 עד 2029 – כ-5.6 מיליארד שקל בסך הכל, מעט פחות כאשר מהוונים את הסכום העתידי לשווי הנוכחי שלו, שעל כ-40% מהם האוצר ויתר בתמורה להכפלה פי שלוש של הסכום שייכנס כבר השנה.
הסבר מפורט יותר לשיקול שעמד מאחורי הפשרה סיפקה סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי בונה, הסבר ישיר. לדבריה, לאחר התייעצות עם הממונה על התקציבים ועם החשב הכללי, הדרג המקצועי באוצר סבר כי אם ניתן להחזיר את הגירעון אל מתחת ל-5%, נכון לעשות זאת. לוי בונה אמרה כי באוצר ראו חשיבות בכך שהממשלה לא תחצה רף מסוים של גירעון, וכי לאחר שצורכי הביטחון הביאו לפריצת ההמלצה המקצועית במהלך ישיבת הממשלה, היה חשוב מבחינתם "לחזור לגרעון שיפגוש את ה-5% מלמטה".
חברי ועדת הכספים א מיהרו להשתכנע. ח"כ מיקי לוי אמר בדיון כי ההסכם "לא לרוחו", וטען שהכסף הזה שייך לציבור ולא למדינה, משום שמדובר ברווחים שנולדו מכספי הריבית ששילמו האזרחים. לדבריו, הציבור כבר שילם מס על כספו, וכעת המדינה לוקחת ממנו פעם נוספת. עוד טען כי אין מקום לקבוע כבר עכשיו תשלום גם לשנה הבאה, משום שממשלה עתידית לא צריכה להיות "מסונדלת" רק לרבע מיליארד שקל נוספים.
על כך ענו באוצר כי לנוכח העלייה בגירעון, שעמד על 3.9% עוד לפני המבצע מול איראן, ועל רקע ההערכה כי בשנת 2027 המדינה תשלם 20 מיליארד שקל יותר בתשלומי ריבית, חשבו באוצר שנכון יהיה אף לבטל את ריווח מדרגות מס ההכנסה. אלא ששר האוצר וראש הממשלה ראו במהלך הזה צעד חיוני, ולכן באוצר הגיעו למסקנה כי פשרה עם הבנקים היא הדרך המעשית להפחית כבר עכשיו את נטל המימון שמתגלגל בסופו של דבר גם לציבור.
עוד אמרו באוצר כי שר האוצר שאל את הגורמים המקצועיים האם הם מעדיפים להמשיך עם מתווה החקיקה המקורי או לתת מענה מיידי לפריצת הגירעון, וכי מבחינה פיסקלית ההעדפה של הדרג המקצועי הייתה ברורה, לטפל השנה בגירעון, שאת החריגה בו הם רואים כמסוכנת יותר. באוצר הוסיפו כי הפיצול בין 3 מיליארד שקל השנה לרבע מיליארד שקל בשנה הבאה נובע גם ממגבלה מעשית, שכן לדבריהם הבנקים "לא ידעו לתת השנה את כל הכסף".
ח"כ נאור שירי תהה כיצד מבטיח ההסכם שהעלות לא תתגלגל שוב אל הציבור דרך המערכת הבנקאית, והצביע על כך שהפשרה מניבה רק כמחצית מהסכום שהיה צפוי להתקבל לאורך שנות החקיקה המקורית. השאלה הזאת עמדה ברקע חלק ניכר מהדיון, במיוחד לנוכח החשש שהבנקים ימצאו דרך לגלגל את המחיר בחזרה אל הלקוחות.
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, וח"כ ינון אזולאי קראו לשלב במתווה גם קרן ייעודית לטובת הציבור, בדומה לקרן שהוקמה במסגרת ההיטל הקודם בשנים 2024 ו-2025. באותה מסגרת הועמדו הלוואות בהיקף של 100 מיליון שקל למילואימניקים בעלי עסקים קטנים.
אזולאי אמר בדיון כי לא ניתן יהיה לקדם את המהלך בלי רכיב כזה, ומילביצקי החריף את הטון כשאמר כי "לא ניתן להצדיק את רווחי הבנקים" וכי הכסף נובע ממרווחי הריבית שנגבו "על גב הציבור". לדבריו, לצד חשיבות הפחתת הגירעון, יש צורך גם בקרן משמעותית של 300 עד 400 מיליון שקל שתחזיר חלק מהכסף לציבור.
התרעות פיקוד העורף