בין היתר, הרפורמה נועדה לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים, ובהם גם חברות כרטיסי אשראי, לקבל רישיון בנקאי מצומצם ולגייס פיקדונות מהציבור. הרעיון שעומד מאחורי המהלך הוא שאם שחקנים כאלה יוכלו לגייס מקורות מימון זולים יותר, הם יוכלו להציע אשראי בתנאים טובים יותר, ובמקביל להפעיל לחץ תחרותי גם על הריבית שהציבור מקבל על פיקדונות ועל כספים בעו"ש.
לפי חוות דעת כלכלית שגיבש הכלכלן אוריאל סיטרואן, לשעבר מ"מ הממונה על התחרות ברשות התחרות וכלכלן ראשי במשרד התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, פתיחת השוק לשחקנים חדשים עשויה להביא לחיסכון של לפחות 4.5 מיליארד שקל בשנה למשקי הבית. לפי ההערכה, כ-1.4 מיליארד שקל עשויים להגיע מירידה בריבית על הלוואות לצרכנים, ועוד כ-3.15 מיליארד שקל מהעלאת הריבית על פיקדונות ועו"ש בעקבות גידול בתחרות על כספי הציבור.
כדי להגיע למצב הזה הרפורמה כוללת כמה הקלות שנועדו לעודד מעבר של לקוחות לבנקים קטנים. בין היתר, הוצע לאפשר להם גמישות גדולה יותר בתחום העמלות, ולהחריג לתקופה מסוימת את מנכ"לי הבנקים הקטנים ממגבלות שכר הבכירים, בניסיון להקל על גיוס הנהלות מנוסות. במקביל, עלו גם רעיונות נוספים, כמו בחינת מתן עדיפות לבנקים קטנים בפעילות מסוימת של המדינה, אך חלקם יידונו בהמשך.
לצד ההקלות בכניסה לשוק, נקבע כי בנק ישראל יהיה הגוף שיפקח על הבנקים החדשים ועל ההפרדה בינם לבין חברות ההחזקה שמעליהם, כדי לצמצם חשש לניגודי עניינים. במהלך הדיונים עלו גם הסתייגויות סביב מעורבות של גופים מוסדיים בענף, ובוועדה הוצגו עמדות שלפיהן פתיחת הדלת לשחקנים כאלה מחייבת זהירות מיוחדת. בסופו של דבר אושרה פשרה שלפיה ייקבעו מגבלות גודל והפרדה תפעולית, והמהלך יוצג בשלב זה כפתרון ביניים עד להסדרה רחבה יותר.
יו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל ממפלגתו של שר האוצר, הגדיר את אישור הרפורמה כ"יום היסטורי" וטען כי היא צפויה להביא בשורה לציבור, ושר האוצר אמר כי "במשך שנים הציבור הישראלי שילם ריבית גבוהה על המינוס וקיבל ריבית נמוכה על הפלוס בגלל חוסר תחרות. הרפורמה הזו שוברת את החסמים, פותחת את השוק לשחקנים חדשים ומאלצת את הבנקים להתחרות על הלקוחות. המשמעות ברורה: יותר ריבית על הפלוס, פחות ריבית על המינוס - וחיסכון של אלפי שקלים למשפחה בישראל".
גם בבנק ישראל בירכו על המהלך והציגו אותו ככלי להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחיה. פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, אמר כי "בנק ישראל הציב את קידום התחרות במערכת הבנקאית כיעד אסטרטגי מרכזי" ושהצעת החוק מפחיתה את חסמי הכניסה בפני גופים חדשניים ותחרותיים למערכת הבנקאית, תוך שמירה על כספי המפקידים ויציבות המערכת הפיננסית כולה".
התרעות פיקוד העורף