העולם מכיר בכוחה של ישראל בכל התחומים הרלוונטיים למשק מודרני וחזק: הצבאי, במסגרת המלחמה המשמעותית המבוססת על בינה מלאכותית הראשונה בעולם; המדיני, שבו ישראל חברה למעצמה הגדולה בעולם; העסקי, שבו לראשונה היצוא של שרותי הייטק עולה על היצוא המסחרי; הטכנולוגי (כולל סייבר), שבו האקזיטים ממשיכים לתפוס גובה; והפיננסי, שבו חוזקם של הבנקים הישראלים נגלה לעין לעומת הבנקים באירופה וארה"ב.
הנהירה לישראל באה לידי ביטוי בשנים האחרונות למרות מלחמות רב־זירתיות. ההשקעות הישירות של העולם בישראל במשך שנת 2025 נסקו ל־26.2 מיליארד דולר, סכום המהווה כ־4.5% מהתוצר לאחר השקעות זרות ישירות של 14.8 מיליארד דולר בשנת 2024 - שהיוו 2.7% מהתוצר לפי הבנק העולמי - ושל 16.2 מיליארד דולר בשנת 2023. כלומר, בתוך שלוש שנים ה־FDI (Foreign Direct Investment) הסתכמו ב־57.2 מיליארד דולר.
ההגדרה של השקעות ישירות מאפשרת למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצות המנהלים ולהשתתף בניהול החברה. לשם השוואה, ההשקעות הזרות הישירות בעולם היו בשנת 2024 1.3% מהתוצר, כך לפי הבנק העולמי. 1.4% באיחוד האירופי, 1.1% במדינות ה־OECD, בגרמניה 1%, בצרפת 1.6%, בצפון אמריקה 1.2%, בסין רק 0.1%, ביפן 0.4%, בדרום קוריאה 0.8% והכוכבת בשנת 2025, איחוד האמירויות, שממנה יברחו עתה בשל ההרס והחשיפה לסיכון בגלל המתקפות האיראניות - 8.3%. מבריטניה כבר ברחו: מימשו השקעות בהיקף של 0.4% מהתוצר. גם מבלגיה ברחו השקעות זרות ישירות של 6.2% מהתוצר בשנת 2024 לפי הבנק העולמי.
עוד נתון מעניין שפרסמה הלמ"ס השבוע הוא שההלוואות נטו של המשק הישראלי לחו"ל, עודף נכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד, עלה אשתקד בעוד 41.7 מיליארד דולר ל־331.3 מיליארד דולר. במלים פשוטות יותר, העולם חייב לישראל נטו 331.3 מיליארד דולר, סכום שקרוב ל־56.7% מהתוצר. ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל אף הן גדלו בשנת 2025 ל־14.5 מיליארד דולר, לאחר 9.9 מיליארד דולר בשנת 2024 ו־7.7 מיליארד דולר בשנת 2023.
בשנת 2025 היה לישראל עודף של 8.9 מיליארד דולר בחשבון השוטף במאזן התשלומים, כ־1.5% מהתוצר, לאחר 15.8 מיליארד דולר בשנת 2024 ו־16.1 מיליארד דולר בשנת 2023. ברבע האחרון של 2025 חלה התאוששות בעודף בחשבון השוטף של ישראל במאזן התשלומים ל־3.44 מיליארד דולר, לאחר שני רבעים של 0.55 מיליארד דולר כל אחד.
הירידה בעודף בחשבון השוטף של ישראל בשנת 2025 נובעת בעיקרה מעלייה של 5.4 מיליארד דולר בגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות, המורכב מהפער בהכנסות תושבי ישראל מהשקעות בחו"ל, ריבית, דיבידנד ועבודה שכירה בשוליים, בניכוי הכנסות תושבי חוץ מהשקעות פיננסיות בישראל ועבודה שכירה בישראל. הסיבה העיקרית, והחיובית בעיקרה, לירידה בעודף בחשבון השוטף היא הגאות בבורסה בישראל, גידול בתשלומי דיבידנדים ורווחים לחו"ל בגין השקעות זרים בישראל כתוצאה מהרווחיות הגבוהה של החברות הישראליות והביצועים העודפים של שוק המניות בישראל, מה שגרר משמעותית לעלייה בזרמי המזומנים (דיבידנדים ורווחים) המשולמים לבעלי מניות זרים המחזיקים בחברות אלו.
חוסנה של ישראל הוא שהיא מייצאת בעיקר שירותים, בעיקר הייטק, שאותם אפשר לפתח, ליצור, למכור ולקבל תמורה כספית נאה גם בזמן מלחמה. יצוא השרותים של ענפי ההייטק, למעט חברות הזנק, היווה בשנת 2025 79.8% מכלל יצוא השירותים של ישראל. יצוא השירותים העסקיים עלה ברבע האחרון של 2025 ל־18.54 מיליארד דולר, לאחר 15.46 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2025, ובכל שנת 2025 הגיע יצוא שירותים עסקיים להיקף אדיר של 82.03 מיליארד דולר, לאחר 73.1 מיליארד דולר בשנת 2024, 70.5 מיליארד דולר בשנת 2023 ו־59.2 מיליארד דולר בשנת 2022.
בארבע שנים יצוא השירותים העסקיים של ישראל הסתכם ב־351.9 מיליארד דולר, מזה 267.6 מיליארד דולר יצוא ענפי ההייטק, שגדל בשנת 2025 ל־63.3 לאחר 56.7 מיליארד דולר בשנת 2024, 53.55 מיליארד דולר ב־2023 ו־49.84 מיליארד דולר ב־2022. המשמעות: יצוא ההייטק מהווה 76% מיצוא השירותים העסקיים, ויש בכך ברכה לישראל. כדי לקבל פרופורציות נציין שיצוא הסחורות של ישראל, למעט יהלומים, אוניות ומטוסים, הסתכם בארבע השנים 2022־2025 ב־261 מיליארד דולר - פחות מייצוא ההייטק, שעמד כאמור על 267.6 מיליארד. איפה הימים שהיינו תלויים בסוורי הנמלים באשדוד וחיפה כדי לקיים סחר חוץ תומך במשק הישראלי.
3האקזיטים מעשירים את יזמי ישראל, וטוב שכך. המדינה יוצאת נשכרת גם ממיסים שהיא זקוקה להם היום יותר מתמיד. היקף האקזיטים בשנת 2025 מגיע ל־58.8 מיליארד דולר, כולל עסקת WIZ עם גוגל בהיקף של 32 מיליארד דולר, לאחר 13.4 מיליארד דולר הכנסות מאקזיטים בשנת 2024, 7.5 מיליארד דולר בשנת 2023 ו־16.9 מיליארד דולר בשנת 2022. בסך הכל 254 אקזיטים בארבע שנים, שהניבו 96.6 מיליארד דולר ליזמים ישראלים וזרים שהשקיעו בהם. הכנסות המדינה מאקזיטים אלה לבדם צפויות להגיע לכ־51 מיליארד שקל. לא רע.
ברכה נוספת של ישראל היא מאגרי הגז האדירים בים התיכון, שנמכרים במחיר קבוע, מה שמונע עלייה בתעריפי החשמל, בניגוד לכל העולם שסובל ממש עתה מעליית מחירי הנפט והגז לייצור אנרגיה ויגרור בהמשך אינפלציה במדינות העולם, כולל המערביות. זוכרים את צעקני מתווה הגז, רובם לא משכילים ולא יודעים דבר בענייני כלכלה ואנרגיה, שהטריפו את המדינה נגד מתווה הגז? איפה הם היום? מדוע אינם יוצאים להפגנות?
תעריפי החשמל בישראל הם 50% פחות מבמערב אירופה, עוד טרם עליות התעריפים כיום בשל מלחמת איראן השנייה. מאז מהפכת הגז בשנת 2015, הכנסות המדינה ממתווה הגז עומדות על כ־32 מיליארד שקל, והמדינה צופה כי הן יעלו מדי שנה ב־10 מיליארד שקל תוך מספר שנים. העיקר שתהיה אנרגיה זולה ובתים מחוממים בחורף, בניגוד לאירופה, שתושביה יסבלו מקור בגלל מחירי האנרגיה.
הכסף הרב מהגז ומהאקזיטים נועד בעיקר להשקעה בתשתיות, כולל חינוך ובריאות, וכן למימון העלייה בתקציב הביטחון בשל המלחמות מאז 7 באוקטובר 2023. ההון הזה בטח לא צריך להיות מיועד לאוכלוסייה שאינה מרבה לעבוד וטרם הגיעה למתווה גיוס סביר כשאר האוכלוסייה הנושאת בנטל. הכלל צריך להיות: תרמתם לחברה? קיבלתם קצבאות, מימון למוסדות חינוך ושמירה על רמת חיים סבירה. לא תרמתם? אינכם זכאים - אולי למעט חלק מינימלי של גאוני הדור. גאונים, לא שרלטנים או שנוררים, חד וחלק.
ההצלחות האדירות של הצבא ושל המשרתים בו בימים אלה כותבות פרק שלא היו כמותו בדברי ימי המלחמות בהיסטוריה. טייסים וטייסות, נווטים ונווטות, יחד עם מערכת מודיעין משוכללת המפצה את ישראל על עליבות 7 באוקטובר 2023. עוד עוזרים במשימה גם השב"כ והמשטרה, כולל פיקוד העורף והרשויות המקומיות - כולם מפליאים ביכולתם. ברור עתה מעל כל ספק כי תהיה נהירה ללמוד מישראל על ביצועיה, יכולותיה והתיאום הנפלא עם הצבא האמריקאי והמודיעין של המעצמה הגדולה בעולם.
ואירופה? היא נמצאת, מבחינת יכולות כלכליות וצבאיות, אולי חצי מאה מאחורי האירועים אצלנו. לראשונה עושות שתי המעצמות - ארה"ב העולמית וישראל האזורית - שימוש נרחב ומדהים בבינה מלאכותית כדי לייעל, לתעל, לפגוע ולהשיג הכרעות באמצעות עלייה חדה ב"פריון כלי הנשק". יותר מדויק, יותר יעיל, יותר מיועד למטרה. לא עוד בזבוז אמצעים ללא גבול כפי שארה"ב עשתה בווייטנאם. ברור כי עתה יתהווה תור לבוא ולרכוש כלי מלחמה ומכשור צבאי ישראלי, בעיקר ממדינות "הסכמי אברהם", שלפתע גילו בהן שהם חשופים למדינת הטרור האיראנית המבקשת לשלוט במזרח התיכון ולגרש מפה את המערב, קרי ארה"ב שהחליפה את בריטניה, ולגרש את הישראלים ששבו למולדת שהובטחה להם עוד כשיצאו ממצרים.
השבוע נודע שממשלת יוון מתכוונת לרכוש מערכות הגנה אווירית ומערכות ארטילריה בסכומי עתק מישראל, בעיקר מאלביט, שמנייתה זינקה השבוע לגבהים חסרי תקדים. לא במקרה מניות החברות הבטחוניות של ישראל בעלייה. טוב שתהיה כוונה להפריט חלקים בבורסה הישראלית. רפאל והתעשייה האווירית מנפיקים מניות בשיא, עת ההכנסות למנפיק, במקרה זה ממשלת ישראל, ישאו המרב. התור לרכישות או קניית ידע יגיע גם לחברות הסייבר הישראליות. נזכיר כי ישראל נמצאת במקום השני בעולם בהיקף יכולותיה בתחום הסייבר ההגנתי וההתקפי.