המהלך הרחב והמתוקשר ביותר היה העלאת המע"מ מ־17% ל־18%, שהכניסה לקופת המדינה כ־7 מיליארד שקל. אף שהמס מוטל פורמלית על עסקים, בפועל רובו מגולגל למחירים, ולכן כל מי שקונה משלם יותר. המשמעות היא שמדובר במס שפוגע בכולם, אך באופן יחסי הוא מכביד יותר על משקי בית עם הכנסות נמוכות, משום שחלק גדול יותר מההכנסה שלהם מופנה לצריכה.
צעד אחר, ממוקד בהרבה, היה מיסוי "רווחים כלואים". מדובר ברווחים שחברות צברו ולא חילקו לבעלי המניות כדיבידנד, לעיתים כדי לדחות תשלום מס. החוק החדש מטיל עליהם מס שנתי של 2%. הצעד הזה הכניס כ־6 מיליארד שקל, והוא מכוון בעיקר לבעלי חברות ואנשי עסקים, כלומר לשכבות העליונות. לכן, כאן הנטל כמעט כולו על החמישון העליון.
עוד צעד שפחות בולט לציבור, אך משמעותיים לתלוש של כולנו, היה הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי. בדרך כלל מדרגות המס מתעדכנות לפי האינפלציה, כך שהשכר הריאלי לא "נדחף" למדרגות מס גבוהות יותר. כאשר מקפיאים את המדרגות, השכר הנומינלי עולה אבל סף המס לא, ולכן יותר מההכנסה נכנס למדרגת מס גבוהה יותר. זה נקרא לעיתים "העלאת מס סמויה". הצעד הזה הכניס כ־2.5 מיליארד שקל ופגע בעיקר בשכירים, במיוחד במעמד הביניים.
גם בביטוח הלאומי ובמס הבריאות בוצעו שינויים שהגדילו את נטל המס על עובדים. המדינה הקפיאה את מדרגות החיוב והעלתה מעט את מס הבריאות, מה שהכניס כ־5.3 מיליארד שקל. מדובר במסים שמנוכים ישירות מהשכר, ולכן כמעט כל שכיר ועצמאי מרגיש אותם בתלוש. עם זאת, יש להם תקרה: הם נגבים רק עד רמת שכר של כ־50 אלף שקל בחודש, ומעבר לכך לא משלמים על החלק הנוסף. המשמעות היא שהמסים הללו פחות ממוקדים בעשירים, משום שבעלי שכר גבוה מאוד מפסיקים לשלם אותם מעל התקרה, בעוד עובדים במעמד הביניים ממשיכים לשלם על כל שכרם.
מס יסף הוא מס נוסף שמוטל על הכנסות גבוהות במיוחד. בישראל הוא חל מעל רף הכנסה גבוה מאוד, והוא נגבה בנוסף למס הכנסה הרגיל. במקרה הזה מדובר בעיקר במס על רווחי הון, כלומר רווחים משוק ההון, דיבידנדים ומכירת נכסים פיננסיים. הצעד הזה הכניס כ־1.5 מיליארד שקל והוא מכוון כמעט רק לעשירים.
גם דמי ההבראה נפגעו. במסגרת הסכם עם ההסתדרות הוחלט שיום הבראה אחד לא ישולם לעובדים אלא יועבר למדינה, וכן הוקפא ערך יום ההבראה. מדובר בפועל בקיצוץ בשכר, שהכניס כ־1.1 מיליארד שקל, ופגע בעיקר בשכירים. בנוסף, יש צעדים שלא נותחו באופן מלא בדו"ח, בעיקר בתחום מיסוי הרכב והפחתת הטבות לרכב חשמלי בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל, מכיוון שאין נתונים שמאפשרים לחלק את הנטל שלהם בצורה מדויקת בין קבוצות הכנסה שונות.
אבל בשורה התחתונה, כשמחברים את כל הצעדים יחד מתקבלת תשובה לשאלה שבפתיחה: לא כולם הרגישו את העלאת המסים באותה המידה. אמנם את המע"מ, הקפאות מדרגות המס והפגיעה בדמי ההבראה כולנו הרגשנו, אך החמישון העליון נשא בכ־56% מתוספת המס.
מדובר אמנם בשיעור גבוה מחלקו בהכנסות ובצריכה, ובוודאי מחלקו באוכלוסיה, אך דומה ואף מעט נמוך מחלקו בתשלומי המס עוד לפני המלחמה. כלומר, עיקר הנטל אכן הופנה כלפי בעלי ההכנסות הגבוהות, אך שינויי החקיקה של 2025 לא שינו באופן מהותי את חלוקת הנטל במערכת המס, אלא בעיקר הרחיבו אותה כדי לממן את עלויות המלחמה.
התרעות פיקוד העורף