אחרי ההתאוששות החלקית שנרשמה בשבוע השני ללחימה, בשבוע השלישי למבצע "שאגת הארי" כבר נרשמה חזרה כמעט מלאה לרמות הצריכה שלפני המלחמה, כאשר היקף ההוצאות בכרטיסי חיוב אף עבר במעט את הממוצע השנתי.
נתוני חברת שבא מראים כי בין 15 ל-21 במרץ הסתכמו ההוצאות בכרטיסי חיוב ב-10.945 מיליארד שקל, עלייה של כ-17% לעומת השבוע השני של המבצע שבו עמדו ההוצאות על 9.392 מיליארד שקל. מדובר גם בעלייה חדה ביחס לשבוע הראשון, שבו הסתכמו ההוצאות ב-7.048 מיליארד שקל. במקביל, ההוצאה השבועית כבר גבוהה בכ-0.1% מהממוצע השבועי מתחילת 2026, שעומד על 10.936 מיליארד שקל.
ברמת הענפים, מגמת העלייה נמשכה כמעט בכל תחומי הצריכה. ענף ההלבשה וההנעלה המשיך לבלוט עם עלייה של כ-23% לעומת השבוע השני, והיקף הוצאות של כ-625 מיליון שקל, רמה הגבוהה בכ-16% מהממוצע מתחילת השנה – כנראה כפיצוי על השבוע הראשון שבו אנשים המתינו עם הקניות שלהם. גם ענף בתי המלון וחדרי האירוח הציג זינוק של כ-28% והגיע לכ-142 מיליון שקל, נתון שמרמז על חזרה מסוימת של תיירות פנים וניידות.
לקראת חג הפסח ניכרת גם עלייה בהוצאות על מזון. ברשתות השיווק נרשמה עלייה של יותר מ-6% לסכום של כ-1.62 מיליארד שקל, ובחנויות המזון הקטנות, כולל מאפיות וקצביות, נרשם גידול חד יותר של כ-11% לסכום של כ-465 מיליון שקל.
עם זאת, התמונה אינה אחידה בכל רחבי הארץ. ביישובי הצפון, שבהם נרשמה הסלמה ביטחונית, נמשכה דווקא מגמת ירידה בהוצאות. בקריית שמונה נרשמה ירידה של יותר מ-11% לרמה של כ-14.7 מיליון שקל, ובצפת ירידה של יותר מ-7% לכ-13 מיליון שקל. מנגד, בערים אחרות נמשכה ההתאוששות, כאשר בירושלים נרשמה עלייה של כ-30% ובהוצאות באילת עלייה של כ-21%.
התמונה הכוללת משקפת הסתגלות מהירה יחסית של הציבור למצב הביטחוני. הצריכה הפרטית, שנפגעה בתחילת הלחימה, חזרה בתוך שלושה שבועות לרמות שלפני המבצע, אך הפערים הגיאוגרפיים מעידים כי השגרה הכלכלית עדיין תלויה במידה רבה בעוצמת הלחימה בכל אזור.
התרעות פיקוד העורף