לפי מחקר חדש של מכון RISE, שנת 2025 הייתה שנת שיא עולמית בהשקעות בתחום הדיפנס-טק, עם היקף גיוסים של כ-24 מיליארד דולר וכמעט אלף סבבי השקעה, על רקע המלחמה באוקראינה, ההחרפה בעימות בין ארה"ב לסין והמלחמות באזור.
הנתון המרכזי שעולה מהמחקר אינו רק היקף הכסף שנכנס לענף, אלא גם האופן שבו הוא מתחלק. לפי RISE, חלק קטן יחסית מהחברות מרכז את רוב ההון. מגה-סבבים, כלומר גיוסים של 100 מיליון דולר ויותר, היוו בשנת 2025 כ-70% מסך ההשקעות בענף, אף שמספרם עמד רק על 3% עד 5% מכלל הסבבים.
בדוח מציינים כי תהליך זה אינו מתבטא רק בהשקעות, אלא גם בהבשלה מהירה של חברות מסוימות לשוק הביטחוני עצמו. בין הדוגמאות שמובאות נמנות Anduril האמריקאית ו-Helsing הגרמנית, שהצליחו בתוך זמן קצר להפוך לספקיות משמעותיות של גופי ביטחון. במקביל נרשמה עלייה גם במספר חדי הקרן בתחום, בעיקר בארה"ב, אך גם בכמה מדינות באירופה.
עוד עולה מהמחקר כי גל ההשקעות החדש משנה גם את מפת המשקיעים. לצד קרנות הון סיכון ותיקות שנכנסו לתחום, קמו בשנים האחרונות קרנות פרטיות ייעודיות לדיפנס-טק, ובמקביל ממשלות החלו להקים מסלולי השקעה ייעודיים משלהן. בבריטניה, צרפת, הולנד, אסטוניה ובמסגרת נאט"ו כבר פועלות קרנות מסוג זה, בחלקן בהיקפים של מאות מיליוני אירו ואף יותר, מתוך מטרה לחזק עצמאות טכנולוגית בתחומים ביטחוניים קריטיים.
גם בישראל נרשמה ב-2025 עלייה חדה בפעילות. לפי הדוח, זו הייתה שנת שיא הן במספר סבבי הגיוס והן בהיקף הכסף שגויס, שהגיע ל-220 מיליון דולר. עיקר הקפיצה נבע מגיוסים בולטים של Xtend ושל קלע טכנולוגיות שגייסו 70 ו-67 מיליון דולר בהתאמה. עם זאת, בניגוד למגמה העולמית, אף חברה ישראלית לא השלימה מגה-סבב, ואף אחת לא הפכה לחד קרן במהלך השנה (אם כי Xtend התמזגה בתחילת 2026 עם חברה בנסדא"ק על פי שווי של 1.5 מיליארד דולר, אבל כיוון שבכך היא הפכה ציבורית היא עדיין לא נחשבת חד קרן).
ב-RISE מדגישים כי הפער הזה אינו מעיד בהכרח על חולשה. חלק ניכר מהחברות הישראליות בתחום פועלות בעיקר בעולמות התוכנה, ולכן צריכות פחות הון מחברות זרות שמפתחות גם חומרה ויכולות ייצור. ובכל זאת, המחקר מעלה סימן שאלה לגבי היכולת של חברות ישראליות לצמוח מעבר לשלב מסוים, במיוחד כאשר חלק ממקורות המימון החדשים בעולם פועלים במיקוד גיאוגרפי ואינם משקיעים בישראל.
על הרקע הזה, הדוח מצביע על צורך במדיניות אקטיבית שתספק לחברות ישראליות גישה למקורות הון משמעותיים יותר. בין האפשרויות שמוזכרות, הרחבת מעורבות ממשלתית באמצעות קרנות או ערבויות, לצד שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות ידידותיות. באוקטובר 2025 כבר אושרה בוועדת הכספים הקצאת ערבות מדינה של עד 200 מיליון שקל להקמת קרנות השקעה ייעודיות לתחום, אך ב-RISE רומזים כי זהו רק צעד ראשון.
השורה התחתונה של המחקר ברורה למדי. ישראל ממשיכה לייצר חדשנות ביטחונית ולמשוך עניין, אך אם היא רוצה שחברות הדיפנס-טק המקומיות לא יישארו קטנות יחסית בזמן שבארה"ב ובאירופה צומחים שחקנים גדולים בהרבה, יהיה צורך לדאוג לא רק לטכנולוגיה וליזמות, אלא גם לשאלת המימון.
התרעות פיקוד העורף