דו"ח בנק ישראל לשנת 2025 שפורסם היום מציג תמונה מורכבת של המשק הישראלי, עם התאוששות מסוימת בפעילות הכלכלית לצד השלכות מתמשכות של המלחמה על שוק העבודה, התקציב והצמיחה ארוכת הטווח.
האינפלציה התמתנה במהלך השנה ל-2.6% ונכנסה לתוך טווח היעד, לאחר שעמדה על 3.2% ב-2024. הריבית נותרה ברמה גבוהה לאורך רוב השנה, ורק בנובמבר הופחתה ל-4.25%, ובהמשך ל-4% בינואר 2026, על רקע התמתנות האינפלציה ושיפור מסוים בסביבה הביטחונית.
במקביל, נרשמה התאוששות בשווקים הפיננסיים: שוק המניות המקומי הציג ביצועי יתר ביחס לעולם, מרווחי האג"ח הקונצרניות הצטמצמו והאשראי למגזר העסקי התרחב. גם היקף ההשקעות גדל, אם כי חלק משמעותי ממנו הופנה לצרכים ביטחוניים ולכן תרומתו לצמיחה העתידית מוגבלת.
המלחמה המשיכה להכביד על המשק גם דרך הצד הפיסקלי. הגירעון ירד ל-4.7% תוצר, אך יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5%. העלות הכוללת של המלחמה בשנים 2023-2026 מוערכת בכ-350 מיליארד שקל, כאשר כ-116 מיליארד מתוכם הוצאו בשנת 2025 בלבד. חלק ניכר מהמימון הגיע דרך גיוס חוב, לצד העלאות מסים וצמצום הוצאות.
נושא נוסף שבו עוסק הדו"ח הוא התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והשלכותיה על המשק. בבנק ישראל מציינים כי ישראל ממוצבת גבוה יחסית במספר חברות סטארט-אפ ובאיכות המחקר בתחום, אך מדגישים כי נדרשת מדיניות ממשלתית אקטיבית לפיתוח תשתיות לאומיות, כולל הקמת חוות שרתים ושילוב בתשתיות הגלובליות. לפי הדו"ח, מהלך כזה עשוי להשפיע באופן ישיר על פריון העבודה ועל פוטנציאל הצמיחה של המשק.
סוגיה נוספת היא השינוי בדפוסי הסחר של ישראל על רקע הלחצים המדיניים באירופה. הדו"ח מצביע על ירידה יחסית ביצוא למדינות אירופיות ביקורתיות כלפי ישראל, לצד המשך צמיחה ביצוא למדינות מתונות יותר. הממצאים מרמזים כי לעמדות מדיניות עשויה להיות השפעה ישירה על דפוסי הסחר, גם אם בשלב זה מדובר בשינוי מתון יחסית.
סוגיה נוספת היא מבנה נטל המס בישראל. הדו"ח מציין כי יותר ממחצית מהנטל שנוסף בעקבות שינויי החקיקה בתקופת המלחמה הוטל על החמישון העליון, אך במקביל מדגיש כי נטל המס העקיף בישראל גבוה יחסית בהשוואה בינלאומית ופוגע יותר בשכבות ההכנסה הנמוכות. בכך עולה תמונה מורכבת של מערכת מס שמשלבת פרוגרסיביות במיסוי הישיר לצד רכיבים רגרסיביים במיסוי העקיף.
השילוב הזה אפשר לממשלה לייצב את הגירעון בטווח הקצר, אך הוביל לעלייה ביחס החוב לתוצר ולהכבדה על המדיניות הכלכלית קדימה. במצב זה, מזהיר בנק ישראל, ללא התאמות נוספות והגדלת הכנסות המדינה יהיה קושי להחזיר את החוב למסלול יורד ולשמור על קצב צמיחה יציב לאורך זמן.
התרעות פיקוד העורף