לנוכח זאת נקבע בדוח: "יש צורך בהגדלה משמעותית של ההכנסות ממיסים בשנת 2027, כי בלעדיהם לא נוכל להחזיר את החוב לתוואי יורד ולהתמיד בקצב הצמיחה".
"לאור האתגרים שנסקרו נדרשת מדיניות רב-ממדית, המשלבת צעדים פיסקליים עם רפורמות מבניות ארוכות טווח. חשוב שבמסגרת תקציבי 2028-2027 תגובש תוכנית אסטרטגית המתמודדת עם האתגרים", קובע הנגיד.
שוק הדיור התאפיין בגידול ההיצע לצד ירידה בביקוש. קצב התחלות הבנייה ושיווקי הקרקעות היה גבוה. מספר העסקאות ירד, ובמרבית חודשי השנה מחירי הדירות ירדו, אך הם חזרו לעלות לקראת סופה.
בשנים 2025-2024 עלה באופן ניכר מספר הישראלים שעזבו את הארץ, ומאזן ההגירה הבין לאומי הפך לשלילי ועמד על 20 אלף לשנה, לעומת מאזן הגירה חיובי של 20 אלף בממוצע בשנים 2019-2016. חלק ניכר מהגידול בישראלים העוזבים הוא של עולים שהגיעו לארץ כמקלט זמני בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, בניכוי ההגירה מישראל של עולים לטווח קצר.
בנק ישראל רומז לעצירת הפחתות הריבית, שכן "בהינתן מגבלות ההיצע, הפחתת ריבית מהירה יותר הייתה צפויה לתרום רק מעט, אם בכלל, לצמיחה, אך להעלות את האינפלציה באופן ניכר".
הבנק מאפיין את שוק המשכנתאות ברמה גבוהה של מִחזורי משכנתאות, שנבעה בעיקר ממימוש אפשרויות לאופטימיזציה של תנאי ההלוואה ולא ממצוקה תזרימית. במשכנתאות חדשות האריכו את תקופות ההחזר, המינוף גדל, וכך גם יחס ההחזר להכנסה.
15% ממִחזור ההלוואות בוצעו תוך הארכת תקופת המשכנתה עם עלייה בריבית הכוללת החזויה. צעד זה נועד להקטין את ההחזר החודשי גם במחיר של עלייה בעלות הכוללת של ההלוואה.
התרעות פיקוד העורף