למה זה קורה והאם יש תקווה להתאוששות בקרוב?
הירידה של הימים האחרונים הגיעה בעקבות החרפת המצב הביטחוני והעלייה באי-ודאות הגלובלית, ורודריג מסביר כי ״מאז תחילת המלחמה, הביטקוין מתנהג בטווח הקצר כמו נכס מסוכן שיורד בתחילת משבר, אבל מהר מאוד מושך ביקוש כנכס אלטרנטיבי. זה מה שיוצר תנודתיות גבוהה וגלים חדים למעלה ולמטה.״ לדבריו, ״למרות התנודתיות הגבוהה, תכונות היסוד של הביטקוין לא השתנו ונכון לכעת מעל ל95% מהביטקוין כבר נכרו, ולכן בטווח הארוך נמשיך לראות את הביטקוין עולה״.
במקביל להתפתחויות בשוק העולמי, בישראל נרשמה התקדמות רגולטורית בתחום. הוועדה למיזמים ציבוריים אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הבנקאות, הכולל לראשונה התייחסות מפורשת לחסמים בתחום הנכסים הדיגיטליים. במסגרת הרפורמה ייבחנו הקשיים שמערימה המערכת הבנקאית על פעילות בענף, לצד השפעתם על התחרות בשוק הפיננסי.
התיקון כולל הקמת צוות בין-משרדי בכיר שיפקח על יישום הרפורמה ויבחן את השפעותיה על המשק, תוך גיבוש המלצות מדיניות. הצוות יורכב מהרגולטורים הפיננסיים המובילים, ובהם המפקח על הבנקים, הממונה על התחרות, יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי לממשלה. הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו הכוללות לשר האוצר, לנגיד בנק ישראל ולכנסת בתום תקופת הבחינה.
״זהו רגע משמעותי עבור שוק הקריפטו והמשק הישראלי כולו״ אומר עומרי דוניו, סמנכ"ל הכספים של ביטס אוף גולד, הפלטפורמה הישראלית המפוקחת לשירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים, ״לראשונה, במסגרת רפורמה בנקאית רחבה, ניתנת התייחסות לצורך לבחון את חסמי הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים והשפעתם על התחרות. עצם קיומו של מנגנון דיווח שנתי לכנסת מבטיח כי הנושא ייבחן באופן שוטף ויישאר על סדר היום הציבורי והרגולטורי".
דוניו מסכם כי "מדובר בצעד חשוב המאותת על הכרה בחשיבות התחום ובצורך לאפשר פעילות מוסדרת, תחרותית ובטוחה. אנו מודים לחברי הכנסת שפעלו לקידום הנושא ונעמוד לרשות הגורמים המקצועיים בהמשך התהליך״.