המציאות הזו הובילה לגיבוש מתווה פיצויים מצד המדינה, שנועד לאפשר למפעילי הגנים והמעונות לספוג חלק מהפגיעה הכלכלית, ובמקביל להשיב להורים חלק משמעותי מהתשלומים. עם זאת, המתווה אינו נותן מענה מלא לכלל המסגרות, למשל המשפחתונים והגנים הפרטיים, ובענף נשמעת ביקורת ציבורית מצד הורים ומפעילים כאחד על כך שמדובר באפליה.
לפי משרד האוצר, רק מעונות יום מפוקחים ומעונות פרטיים יהיו זכאים למתווה הכלל־ארצי לפיצוי עסקים שנפגעו מהשבתת הפעילות. מדובר במנגנון שנשען על מודלים שהופעלו בעבר, ומבוסס על הקשר בין ירידה בהכנסות לבין גובה הפיצוי מהמדינה.
אז איך זה יעבוד בפועל? המסלול המרכזי נשען על ירידה במחזור ההכנסות. כאשר גן או מעון מחזיר כספים להורים עבור התקופה שבה לא פעל, ההחזר נרשם כפגיעה בהכנסות, ועל בסיס זה מחושב הפיצוי. במקביל, אם הצוות המשיך להיות מועסק, ניתן לקבל פיצוי גם על עלויות השכר. בנוסף, המדינה מכירה בכך שחלק מההוצאות נחסכות בזמן סגירה, ולכן הפיצוי מתמקד בעיקר בכיסוי ההוצאות הקבועות שנותרו.
מסלול נוסף מיועד לעסקים קטנים, בהם משפחתונים ומטפלות פרטיות, עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל. במסגרות אלו ניתן לקבל פיצוי של עד 15 אלף שקל לחודש, בהתאם להיקף הירידה בהכנסות.
אפשרות שלישית היא הוצאת הצוות לחל"ת. במקרה כזה, המעון מצמצם את הוצאות השכר, מה שמאפשר לו להחזיר להורים חלק גדול יותר מהתשלומים, תוך הסתמכות על מנגנוני הביטחון הסוציאלי הקיימים.
לצד זאת, המדינה אינה קובעת את שיעור ההחזר להורים. ההחלטה נותרת בידי כל מפעיל, בהתאם להסכמים עם ההורים, למבנה ההוצאות ולשיקולים כלכליים פנימיים. במשרד האוצר מדגישים כי המתווה נועד לאפשר החזרים משמעותיים, וקוראים למפעילים ליישם אותו בפועל.
המתווה עצמו עדיין אינו בתוקף וטעון אישור של הכנסת. רק לאחר אישורו ניתן יהיה להגיש בקשות לרשות המסים ולקבל את הפיצוי, כך שבשלב זה ההורים והמפעילים עדיין פועלים במידה רבה באי ודאות.