מהנתונים עולה כי לא מדובר באירועים נקודתיים, אלא בהיקף רחב יחסית של ליקויים: 12 מקרים של אי־דיווח על פעילות שנחשדה כבלתי רגילה, לצד 37 מקרים של כשלים בהליכי "הכר את הלקוח", בהם סיווג שגוי של חשבונות ואי־עדכון פרטי לקוחות בהתאם לפעילות בפועל.
עיקר הקנס הוטל בגין אי־דיווח על פעילות חריגה, סעיף שנחשב מרכזי במשטר איסור הלבנת הון, עם עיצום של כ־3.45 מיליון שקל. בנוסף, הוטלו כ־1.95 מיליון שקל בגין כשלים בהליכי הכרת הלקוח, וכ־1.4 מיליון שקל נוספים בגין ליקויים בדיווח על פעולות ובבדיקות נדרשות מול רשימות.
הבנק מצדו טען כי חלק מהליקויים נבעו מפרשנות משפטית סבירה של ההוראות, וכי במקרים אחרים מדובר בתקלות נקודתיות שתוקנו בזמן אמת, תוך העברת דיווחים רטרואקטיבית לרשות. עוד נטען כי הופעל שיקול דעת מקצועי בהתייחס לפעילות הלקוחות.
הוועדה דחתה את עיקר הטענות וקבעה כי מדובר בכשלים מהותיים, בין היתר בפרשנות ההוראות ובהפעלת מנגנוני הבקרה. לצד זאת ציינה כי הבנק שיתף פעולה עם הביקורת ונקט צעדים לתיקון הליקויים, דבר שהוביל להפחתה משמעותית של העיצום מהתקרה האפשרית הקבועה בחוק, שעשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים בהתאם למספר ההפרות כשאר הקנה המקסימלי על כל אחת עומד על 2.26 מיליון. עוד הודגש כי אין מדובר בהפרה ראשונה של הבנק בתחום זה. בבנק מזרחי טפחות סירבו להתייחס לידיעה.
התרעות פיקוד העורף