בתקופה שבה כל החלטה נבחנת תחת זכוכית מגדלת, לעיתים האחריות היא לדעת היכן לא לבצע מהפכות. התקציב הזה לא מנסה "לפתור הכל", אלא למנוע ערעור; להחזיק את המערכת ובעיקר לטפל בצרכים הביטחוניים הנדרשים. לצד זאת, קשה להתעלם מכך שחלק מהבחירות משקפות גם אילוצים קואליציוניים, ולא רק שיקולים מקצועיים טהורים.
גם חוק ההסדרים משקף היטב את רוח התקופה. יש תחומים שבהם הממשלה בחרה כן לפעול: ייעול תהליכי רישוי, האצת תשתיות, קידום תחרות בשוק הבנקאות והפחתת חסמים. מנגד, יש תחומים שבהם היא בחרה להוציא סעיפים שעלולים היו לפתוח מערכות רגישות ולהעמיק חוסר ודאות ואי-הסכמות. זו אינה בהכרח חולשה, אלא ניהול סיכונים מחושב בתקופה שבה דרושה התנהלות מסוג זה. המגזר העסקי מכיר את ההיגיון הזה. גם חברות וארגונים הפועלים בסביבה של חוסר ודאות אינם פותחים במהלך רדיקלי שמערער את כל המבנה הארגוני. הם מתמקדים בליבה, מייעלים תהליכים, דוחים החלטות כבדות עד שהתמונה מתבהרת.
כעת נותר לראות כיצד יגיבו השחקנים החיצוניים: חברות הדירוג, שוק ההון, משקיעים מקומיים ובינלאומיים. אלה אינם בוחנים רק סעיפים תקציביים או אחוזי גירעון, אלא בעיקר התנהלות: האם המדינה משדרת שליטה, גבולות ויכולת לנהל סיכונים גם בתנאים קשים, והאם לצד הזהירות נשמרות גם משמעת פיסקלית ואמינות מדיניות לאורך זמן.
אישור התקציב מסמן גם כניסה לתקופה רגישה נוספת: חודשים שבהם המערכת הפוליטית תיכנס לתקופת בחירות. דווקא אז, החשיבות של יציבות שלטונית ומנהלית הופכת קריטית. ממשלות יכולות להתחלף, אך המשק לא יוצא לפגרה.
שירות ציבורי חזק, מקצועי ויציב הוא תנאי הכרחי לשיקום המשק, ובעיקר לשיקום עסקים ואוכלוסיות שנפגעו. בתקופה זו, האחריות עוברת במידה רבה לדרג המקצועי. זהו הזמן לאפשר לו לפעול, לא להקפיא תהליכים ולא לשבש רציפות ממשלתית. הממשלה הבאה, הממשלה שאחרי המלחמה, תהיה מחויבת לתקציב של צמיחה כלכלית, יצירת מנועי צמיחה וחיזוק החוסן החברתי.
החוסן שעליו נשען המשק הישראלי בתקופה הזו אינו תוצר של סעיפי תקציב בלבד. הוא נשען על אנשים. בחודש שבו צוין יום האישה הבינלאומי, אני בוחרת לשים זרקור על הנשים. נשים שותפות לניהול מערכות צבאיות חיוניות, ויותר מ- 70 טייסות, נווטות ונשות צוות טכני לקחו חלק במכת הפתיחה של המערכה באיראן.
רבות מהנשים מחזיקות את העורף בבתים כשבני הזוג במילואים, חלקן מנהלות עסקים, ארגונים ועמותות התנדבות תחת עומס מתמשך. זה אינו רק סיפור חברתי או ערכי, זהו מרכיב כלכלי עמוק. ללא ההון האנושי הזה, לא היו יציבות והמשכיות ולא היה חוסן.