במקביל, היקף ההתחייבויות ממשיך לעלות, כאשר המשכנתא הממוצעת כבר חצתה את רף מיליון השקלים. העלייה בהחזרים החודשיים, על רקע סביבת ריבית גבוהה, דוחפת יותר משקי בית לבצע התאמות, ובראשן מחזור משכנתאות בהיקפים חריגים. שיעורי המחזור הגבוהים, הן בתוך המערכת הבנקאית והן מחוצה לה, מצביעים על ניסיון מתמשך של הציבור להתמודד עם עלויות המימון.
"במציאות כזו, ללווים שנמצאים בתהליך או מחזיקים באישור עקרוני, נכון לבחון את עיתוי הביצוע, ובמקרים רבים אף להקדים מהלכים לפני חג הפסח. בסביבה של ריביות משתנות, גם שינוי קצר טווח בתשואות יכול להשפיע באופן מהותי על העלות הכוללת של המשכנתא לאורך שנים".
הנתונים הללו מקבלים חיזוק גם מהמגמות הרחבות יותר בשוק האשראי. לפי נתוני בנק ישראל, האשראי הצרכני (לא לדיור) ממשיך להתרחב, כאשר בשנת 2025 הגיע היקפו לכ-250 מיליארד שקל. חלק משמעותי מהגידול נובע מהתרחבות האשראי החוץ-בנקאי ומפעילות גוברת של חברות כרטיסי האשראי, שהגדילו את חלקן בשוק לכ-18%.
הביקורת מתחדדת גם ביחס למקורות המימון. לפי הניתוח, הגידול באשראי מחברות כרטיסי אשראי וגופים חוץ-בנקאיים אינו מעיד רק על תחרות, אלא גם על מצוקה. "מדובר באשראי יקר יותר, שניתן לעיתים למי שכבר מיצה את האפשרויות במערכת הבנקאית", מציינים בעמותה, ומוסיפים כי מדובר במעגל שמעמיק את התלות של משקי הבית באשראי לצורך התנהלות שוטפת.
בתוך כך, גם נתוני המחזור עצמם מעידים על שינוי באופי ההתנהלות. לפי בנק ישראל, חלק מהלווים בוחרים להאריך את תקופת ההלוואה, גם במחיר של עלות כוללת גבוהה יותר, כדי להפחית את ההחזר החודשי. מדובר בכ-15% ממחזורי המשכנתאות, נתון שממחיש את המעבר מניהול פיננסי לשוטף לניהול של לחץ תזרימי.
ורטמן מצביע גם על מוקד הסיכון המרכזי. "כאשר החוב הבסיסי כל כך גבוה, כל שינוי בריבית או בהכנסה הופך לאירוע דרמטי", הוא אומר, ומדגיש כי הפגיעה החריפה ביותר צפויה בקרב זוגות צעירים שנכנסים לשוק ללא כרית ביטחון. "אם אותם זוגות יקרסו פיננסית, ההשפעה לא תישאר רק בתחום הנדל"ן", הוא מוסיף, "זה כבר לא סיכון נקודתי של לווים בודדים. זה סיכון מערכתי".
התרעות פיקוד העורף