המחקר מצביע על כך שמדדי אי-השוויון המסורתיים מציגים שיפור מתון, אך אינם משקפים באופן מלא את הפערים היומיומיים בין משקי הבית. מדד אי-השוויון בהכנסה ירד מ-36% בשנת 2003 ל-33% בשנת 2023, ואי-השוויון בצריכה ירד מ-28% ל-26%, אך במקביל הפערים בהוצאה על צרכים בסיסיים נותרו גבוהים.
גם בתחום הדיור נרשמת העמקה בפערים. משקי הבית בעשירונים הגבוהים מוציאים כמעט פי שניים על דיור לעומת משקי הבית בתחתית ההתפלגות. שיעור הבעלות על דירה עומד על 76% בחמישון העליון לעומת 63% בתחתון, ובקרב צעירים נרשמה ירידה חדה במיוחד, כאשר שיעור הבעלות בגילאי 25 עד 34 ירד מ-40% בשנת 2003 ל-21% בלבד ב-2018. לצד זאת, הפערים ניכרים גם בצפיפות המגורים, עם יותר מכפול נפשות לחדר בקרב משקי הבית החלשים.
בתחום התחבורה נרשמים הפערים הגדולים ביותר. גם לאחר ירידה מסוימת, הפער בין העשירונים הקיצוניים עומד על פי 20 בהוצאה על תחבורה. שיעור החזקת הרכב עלה לאורך השנים בכל הקבוצות, אך הפערים נותרו משמעותיים, כאשר רק 42% ממשקי הבית בחמישון התחתון מחזיקים רכב, לעומת כ-92% בחמישון העליון.
התרעות פיקוד העורף