הנתונים של שבא, מנהלת ומפתחת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי חיוב ו-ATM, מצביעים על האצה ברורה בפעילות הצרכנית לאחר הירידה החדה שנרשמה בתחילת המערכה. בשבוע הראשון למבצע הסתכמו ההוצאות בכ־7 מיליארד שקל בלבד, ירידה של כ־36% לעומת השגרה.
בשבוע השני כבר נרשמה התאוששות ל־9.4 מיליארד שקל, ובשבוע השלישי חזר היקף ההוצאות לרמה הקרובה לממוצע טרום המלחמה. כעת, לראשונה מאז תחילת הלחימה, נרשמת חריגה חיובית מעל רמת הבסיס.
לקראת חג הפסח בולט במיוחד הגידול בענפי המזון. ההוצאות ברשתות המזון הסתכמו ב־1.759 מיליארד שקל ועלו בכ־9% לעומת השבוע הקודם. במסעדות ובבתי קפה נרשמה עלייה של כ־7% לסכום של כ־735 מיליון שקל, ובמעדניות ובקצביות עלייה של כ־4% ל־483 מיליון שקל. גם בענף החשמל והאלקטרוניקה נמשכה מגמת ההתאוששות, עם הוצאה של כ־760 מיליון שקל ועלייה של כ־6%.
עם זאת, לא כל הענפים התאוששו במידה דומה. תחומי התיירות, הבידור והפנאי ממשיכים להציג פגיעה בפעילות, על רקע המצב הביטחוני והגבלות התנועה.
בפילוח גיאוגרפי נרשמה עלייה בהוצאות בכל רחבי הארץ, כאשר הערים הגדולות הובילו את המגמה. בתל אביב־יפו זינקו ההוצאות ביותר מ־50% והגיעו לכ־1.95 מיליארד שקל, ובירושלים נרשמה עלייה של יותר מ־29% לסכום של כ־1.68 מיליארד שקל. גם בערי המרכז והשרון נרשמו עליות חדות, ובהן נתניה, אשדוד, בני ברק וראשון לציון.
בולטת גם העלייה בהוצאות בערי הצפון, למרות הירי המתמשך מלבנון. בקריית שמונה, נהריה, טבריה, חיפה וצפת נרשמו עליות דו־ספרתיות, כאשר בצפת נרשם זינוק של יותר מ־28%.
התמונה המצטיירת היא של חזרה מהירה יחסית של הצריכה הפרטית, כאשר לקראת חג הפסח הביקושים מתגברים גם על רקע המצב הביטחוני. עם זאת, הפערים בין הענפים מצביעים על התאוששות חלקית בלבד, שממשיכה להיות תלויה בהתפתחויות בשטח וביכולת המשק לחזור לשגרה מלאה.
התרעות פיקוד העורף