המעבר לאנרגיה מתחדשת בישראל אינו עוד יעד סביבתי בלבד, אלא הופך בהדרגה לרכיב מרכזי בביטחון האנרגטי וביכולת של המשק להתמודד עם מצבי חירום.
דולב הסביר כי אף שישראל נהנית ממאגרי גז מקומיים, מדובר במשאב שיש לו ערך חלופי גבוה בשווקים הבינלאומיים, ולכן שימוש בו לייצור חשמל אינו בהכרח הבחירה האופטימלית. לדבריו, הגדלת הייצור מאנרגיה מתחדשת מאפשרת להפנות את הגז לייצוא ולחזק את מעמדה הכלכלי והגיאו־פוליטי של ישראל.
בהקשר הביטחוני, הוא הדגיש את יתרון הביזור של מתקני האנרגיה המתחדשת. "תחנות כוח פוסיליות הן גדולות מאוד, ופגיעה בתחנה אחת יכולה לגרוע נתח משמעותי מהייצור", אמר. לעומת זאת, מערכות סולאריות ורוח פועלות במבנה מבוזר, כך שגם אם מתקן אחד נפגע, שאר המערכת ממשיכה לפעול. לדבריו, במהלך הלחימה אף נפגע מתקן של החברה, אך לא הושבת לחלוטין בשל המבנה המודולרי שלו.
דולב קשר בין תחום האנרגיה לבין העלייה בביקוש לחשמל בעולם, בעיקר על רקע התפתחות הבינה המלאכותית והקמת דאטה סנטרים. לדבריו, "כדי שתהיה עצמאות בתחום הדאטה, צריך עצמאות בתחום האנרגיה", והוסיף כי אנרגיה מתחדשת היא הפתרון המהיר והזול ביותר להגדלת היצע החשמל, באופן שיאפשר להקים תשתיות חדשות מבלי להעמיס על הרשת.
בהתייחס ליעדי המשק, ציין כי כיום שיעור האנרגיה המתחדשת בישראל נמוך מ-20%, בעוד היעד המעודכן ל-2035 עומד על כ-35%. לדבריו, הפער אינו נובע רק ממחסור במשאבים או בטכנולוגיה, אלא בעיקר ממגבלות תפעוליות ורגולטוריות שמונעות ניצול מלא של התשתיות הקיימות.
דולב הסביר כי גם ללא הקמה של מתקנים חדשים, ניתן להגדיל את הייצור בטווח הקצר באמצעות התאמות באופן ניהול הרשת. "אפשר להוסיף עוד כמה אחוזים של ייצור סולארי מהמתקנים הקיימים, בלי קרקע נוספת ובלי סבסוד", אמר, והדגיש כי חלק מהמתקנים כיום פועלים מתחת ליכולת המלאה שלהם בשל מגבלות חיבור ואיזון הרשת.
לדבריו, החסמים המרכזיים נמצאים בממשק בין היזמים לבין הגופים הרגולטוריים, בהם רשות החשמל ורמ"י. הוא ציין כי קיימות החלטות שניתן לקבל במהירות יחסית, שיאפשרו להזרים יותר חשמל ירוק לרשת כבר בטווח המיידי, אך בפועל תהליכי קבלת ההחלטות והיישום נמשכים זמן רב. "יש כאן פוטנציאל זמין שלא ממומש, והאתגר הוא פחות טכנולוגי ויותר ניהולי ורגולטורי".
במישור הבינלאומי, דולב ציין כי דוראל פעילה בארצות הברית ונמנית עם עשרת המפתחות הגדולות בתחום, וכי החברה מרחיבה פעילות גם באירופה, בין היתר בפולין, דנמרק, איטליה ועוד מספר מדינות.
לדבריו, הביקוש לאנרגיה מתחדשת באירופה גדל בין היתר בשל הרצון להפחית תלות בגז רוסי, אך האתגר המרכזי הוא יציבות הרשת. "כשהרוח נושבת והשמש זורחת יש עודף ייצור, וכשהן נעלמות יש מחסור, ולכן צריך מערכות אגירה".
דולב סיכם כי "השילוב בין אנרגיה מתחדשת, אגירה וייצור מבוזר הוא המפתח לרשת חשמל יציבה יותר, כזו שפחות תלויה בדלקים ובתשתיות ריכוזיות ועמידה יותר למצבי חירום".