ההערכה הזו נשענת על שורה של גורמים שפועלים בכיוונים מנוגדים, אך בסופו של דבר תומכים במדיניות זהירה. מצד אחד, האינפלציה אינה חורגת באופן משמעותי מהיעד, אך לחצים כלפי מעלה ממשיכים להגיע מכיוון מחירי האנרגיה, שוק הדיור והיחלשות אפשרית של השקל. מנגד, נתוני הצמיחה מאותתים על התמתנות בפעילות, בעיקר על רקע המלחמה והפגיעה בסקטורים שונים במשק.
ביחידת המחקר של הבורסה מעריכים כי התנאים להורדת ריבית טרם הבשילו. לדבריהם, בנק ישראל צפוי לשמור על גישה שמרנית כל עוד לא תירשם התייצבות ביטחונית וכלכלית ברורה, והמסר המרכזי יהיה של ריבית גבוהה לאורך זמן. גם אם תתרחש הפחתה בהמשך, היא צפויה להידחות למחצית השנייה של השנה, אם בכלל.
גם בלידר שוקי הון מדגישים את הזהירות מצד הבנק המרכזי, ומעריכים כי המסר בהחלטה הקרובה יהיה אף "ניצי" יותר. אחת הנקודות המרכזיות שמעלה הכלכלן הראשי יונתן כץ היא סוגיית הריבית הריאלית, כלומר הריבית בניכוי האינפלציה. לדבריו, בנק ישראל שואף לשמור על ריבית ריאלית של כ־1.5% לפחות, רמה שנועדה לבלום לחצים אינפלציוניים גם כאשר סביבת המחירים עצמה אינה חריגה.
במצב כזה, גם אם הפעילות הכלכלית מראה סימני האטה, הסיכוי להפחתת ריבית מהירה נותר נמוך. השילוב בין אי־ודאות ביטחונית, גירעון מתרחב ולחצי מחירים מותיר את בנק ישראל בעמדה שמרנית יחסית, לפחות לעת עתה.
לכן, עיקר תשומת הלב בהחלטה הריבית שתתפרסם היום ב-16:00 לא תהיה רק לשאלה האם הריבית תשתנה, אלא בעיקר לנוסח ההודעה ולתחזיות שיפורסמו לצדה, שיכולות לרמוז מתי, אם בכלל, יתחיל תהליך ההקלה.