המס שאושר נמוך באופן ניכר מהמתווה המקורי שנבחן באוצר. לפי ההצעה הראשונית, המדינה הייתה צפויה לגבות כ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2026 ועוד כ-1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2027 עד 2029, כלומר כ-5.6 מיליארד שקל בסך הכול לאורך התקופה. בפועל, המתווה שאושר מסתכם בקצת יותר מ-3 מיליארד שקל.
ההכרעה בין המתווים נבעה בעיקר מהעדפה להכנסה ודאית ומהירה על פני הכנסה גבוהה יותר אך לא ודאית. באוצר ביקשו להימנע ממחלוקות משפטיות ורגולטוריות עם הבנקים, וכן מהסיכון שהכנסות עתידיות לא יתממשו במלואן, והעדיפו מהלך שיספק מענה מיידי ללחץ על התקציב. כעת, לאחר שחוק ההסדרים עבר והמס הפך לחובה חוקית, הבנקים צריכים לפתוח את הארנק ולהתחיל להיערך לתשלום המס.
אז כמה כל בנק צפוי לשלם?
משרד האוצר לא פרסם עדיין את הסכום המדויק שהוא ידרוש מכל בנק, אך ניתן להעריך בכמה מדובר בהתבסס על חלקו היחסי של כל בנק בסך הרווח לצורכי מס של המערכת הבנקאית בשנת 2025. החלוקה מתייחסת לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בלבד, ואינה כוללת בנקים קטנים יותר כמו וואן זירו או בנק ירושלים.
אם כבר צוללים לדו"חות הבנקים, יש עוד לא מעט נתונים מעניינים שניתן ללמוד מההשוואה ביניהם, למשל - הוצאות השיווק והפרסום המשיכו לעלות בשנת 2025, לאחר שלוש שנות גידול קודמות, כאשר מרבית הבנקים הגדילו את התקציבים. בנק הפועלים הוא היחיד שרשם ירידה בהוצאות אלו, לאחר עלייה רצופה בשנים הקודמות.
גורמים במערכת הבנקאית תולים את הגידול בהוצאות השיווק בעלייה בעלות של רכישת לקוח ושימורו (מענקי פתיחת חשבון ושימור) ברקע התגברות התחרות, בעיקר בתחום המסחר בני"ע, כרטיסי החיוב ועמלות המט"ח. כיום, עלות הרכשת לקוח ממוצעת מגיעה לכ-3,000 שקלים (כולל שימור לקוחות המבקשים לנייד את חשבונם), לעומת כ-1,500 שקלים עד לפני כארבע שנים.
ההתייעלות הזו מגיעה מכמה כיוונים במקביל, ובהם מעבר מואץ לשירותים דיגיטליים וצמצום פעילות בסניפים, אוטומציה של תהליכים תפעוליים וכן הפחתה בהוצאות כוח אדם והוצאות כלליות – כל מה שיכול לאפשר להם להישאר תחרותיים מול מערכת שהולכת ונפתחת לתחרות בשנים האחרונות, מהלך שמגיע לשיא ברפורמת הבנקים הרזים שעברה אתמול כחלק מחוק ההסדרים.
בנק לאומי נותר במקום השני אך הרחיב את הפער בינו לבין המקום הראשון כשירד לנתח שוק של 23.1% עם ביצועים של כ-26.1 מיליארד שקל, לעומת 27.3% וכ-27.7 מיליארד שקל בשנת 2024. בנק הפועלים עלה ל-21.4% עם כ-24.2 מיליארד שקל, ובנק דיסקונט ל-11.3% עם כ-12.8 מיליארד שקל. הבנק הבינלאומי הגיע ל-5.8% עם כ-6.6 מיליארד שקל, בעוד בנק ירושלים נותר עם נתח של כ-1.4%.
התרעות פיקוד העורף