לפי הודעת הבנק, ההחלטה התקבלה לנוכח התייקרות מחירי האנרגיה בעולם וההשפעות הכלכליות של הלחימה, לצד ירידה בפעילות במשק בתחילת התקופה והתאוששות חלקית לאחר מכן.
ההחלטה מגיעה לאחר תקופה חריגה עבור לוקחי המשכנתאות. אחרי שנים של ריבית אפסית כמעט, העלייה החדה באינפלציה לאחר הקורונה הובילה את בנק ישראל להעלות את הריבית במהירות עד לרמה של 4.75%. רק בתחילת 2024 החלה מגמת הפחתות זהירה, שנמשכה בקצב איטי והותירה את הריבית ברמה גבוהה יחסית לאורך זמן.
בחודשים האחרונים כאמור נרשמו שתי הפחתות נוספות של רבע אחוז כל אחת, אך כבר בהחלטה של פברואר הבנק בחר לעצור את המהלך. הריבית הנוכחית עומדת על 4%, כאשר לפי התחזית המעודכנת, צפויה השנה לכל היותר הפחתה אחת או שתיים נוספות, כך שהריבית תתכנס לרמה של כ-3.5%–3.75% בלבד.
במקביל, חטיבת המחקר של הבנק מעריכה כי האינפלציה תעמוד סביב 2.3% בשנה הקרובה, אך מדגישה כי הסיכונים נוטים כלפי מעלה, בעיקר בשל ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על מחירי האנרגיה. על רקע זה, תוואי הריבית העתידי נותר תלוי בהתפתחויות בשטח, הן בזירה הכלכלית והן בזירה הביטחונית.
התחזית כוללת גם איתות פיסקלי ברור: בבנק מעריכים כי הגירעון יעמוד על כ-5.3% תוצר בשנת 2026, גבוה בכמעט חצי אחוז מהיעד שנקבע בתקציב. העלייה בהוצאות הביטחון והמשך אי-הוודאות סביב הלחימה צפויים להקשות על עמידה ביעדים, ובמקביל יחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-70.5%. המשמעות היא שהמדיניות התקציבית ממשיכה להפעיל לחץ על סביבת המחירים ועל שיקולי הריבית.
גם בשוק המט"ח נרשמת השפעה של הסביבה הנוכחית: השקל נחלש בכ-0.8% מול הדולר אך התחזק בכ-1.4% מול האירו בתקופה האחרונה, תנועה שמשקפת עלייה בפרמיית הסיכון לצד תנודתיות בשווקים. בבנק מדגישים כי שער החליפין ממשיך להיות אחד הגורמים המרכזיים שיכולים להשפיע על האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית.
לצד האינפלציה, הבנק מצביע גם על פגיעה בפעילות הכלכלית בטווח הקצר. נתוני כרטיסי האשראי הצביעו על ירידה של כ-20% בפעילות עם פרוץ הלחימה, אם כי בהמשך נרשמה התאוששות חלקית. שוק העבודה נותר הדוק, עם קצב עליית שכר של כ-4.7%, נתון שממשיך להפעיל לחץ אינפלציוני.
המשמעות עבור משקי הבית ניכרת בעיקר דרך שוק המשכנתאות. לאחר שנים של החזרים נמוכים, העלייה בריבית הובילה להתייקרות משמעותית בהחזר החודשי. גם כעת, למרות תחילת מגמת הירידה, ההקלה מורגשת באופן חלקי בלבד.
לפי נתוני התאחדות יועצי המשכנתאות, כל ירידה של רבע אחוז בריבית מתורגמת לכ-68 שקלים בהחזר החודשי במשכנתא ממוצעת, כך שגם אם מגמת ההפחתות תימשך, ההשפעה המצטברת תהיה הדרגתית.
כהן הוסיף כי "אם נגיד בנק ישראל בוחר להמתין – הממשלה חייבת לפעול עכשיו. בלי צעדים מיידיים להקלה בתזרים ובהוצאות, נראה עוד ועוד עסקים שלא יצליחו לשרוד בתקופה הקרובה".
התרעות פיקוד העורף