זאת לאחר כי בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, לאחר שתי הפחתות רצופות בסוף 2025 ובתחילת 2026. ההחלטה התקבלה על רקע סיכוני אינפלציה, אי-ודאות גיאופוליטית מתמשכת והשפעות כלכליות של הלחימה.
"כדי להוריד את הגרעון הורדת מיסים לא תשיג את יעדיה וצריך יהיה להעלות מיסים כדי להגדיל את צד ההכנסות. בנוסף צריך לעשות שינוי כולל במערכת המס כמו ביטול פטורים וכל מיני עיוותים. נטל המס בישראל הוא כזה שאין לך הרבה דרגות חופש. לחליפין יש להכניס אוכלוסיות נוספות למעגל העבודה".
אילו שינויים צריכים להתרחש כדי שהריבית תתחיל לרדת מחדש? פרופ' אמיר ירון עונה: "הגענו לסביבת אינפלציה של 2% והיינו בריביות נמוכות יותר מאשר באירופה. כולנו מבינים שכרגע הסיכונים לאינפלציה מוטים כלפי מעלה ובתקופה הקרובה המדדים יהיו גבוהים יותר".
"לישראל יש חשיפה נמוכה יותר למחירי האנרגיה ובתרחיש של סיום הלחימה בסוף אפריל, ובהנחה שלא תהיה הגזמה באינפלציה שתגיע למרכז היעד עד סוף השנה, צפויה עד סוף הרבעון הראשון של 2027 הורדה אחת שתיים בריבית. תזכור שזאת לא הבטחה. אי הוודאות לגבי המלחמה עדין גבוהה. אם המערכת תהיה ארוכה ומחירי אנרגיה גבוהים - הריבית לא תרד".
על הסדר המיסוי של הבנקים מול האוצר שבו חויבו בכופר מס של 3.25 מיליארד שקל הוא מגיב לראשונה: "אתה יודע שעמדתנו הייתה נגד מיסוי סקטוריאלי וזאת העמדה גם של גורמים באוצר. אמרנו שאם יש רצון ללכת על מס לרווחי יתר ללא עבודת עומק שיעשו משהו זמני. המס שהוטל על הבנקים הוא הרע במיעוטו".
התרעות פיקוד העורף