הדולר נחלש בכ-20% בשנה האחרונה, והמגמה הזו מתחילה להשפיע באופן רחב על המשק הישראלי, מהכיס של הצרכנים ועד לפעילות החברות. לצד הפגיעה ביצואנים והפסדים לחלק מהמשקיעים, נוצרות גם הזדמנויות חדשות, בעיקר עבור יבואנים וצרכנים שמבצעים רכישות במטבע זר. הדולר אמנם התאושש מעט מאז השפל ועלה לרמה של כ-3.17 שקלים לאחר שכבר נע סביב 3.07 בתחילת שנה, אך מדובר עדיין ברמות נמוכות יחסית לשנים האחרונות.
מי שנפגעים באופן הברור ביותר הם היצואנים. הירידה החדה בשער הדולר מתורגמת לשחיקה ישירה בהכנסות, במיוחד עבור חברות שהכנסותיהן נקובות בדולרים בעוד שהוצאותיהן בשקלים. מדובר בפגיעה משמעותית, שכן גם חברות רווחיות אינן נהנות משולי רווח גבוהים מספיק כדי לספוג ירידה של כ-20% בהכנסות.
מן העבר השני נמצאים היבואנים, שנהנים מעלויות רכישה נמוכות יותר. למרות זאת, בפועל הציבור כמעט ואינו מרגיש את הירידה במחירים. לפי תיבון, מצב החירום והיעדר פיקוח אפקטיבי מאפשרים ליבואנים לשמור את הפער אצלם, במקום לגלגל אותו לצרכנים.
גם בצד ההשקעות נרשמות טעויות. ישראלים רבים העבירו בשנים האחרונות חסכונות לדולרים בשערים גבוהים יותר, וכעת סופגים הפסדים. תיבון מציין כי החזקת חלק גדול מהתיק במטבע האמריקאי אינה בהכרח אסטרטגיה נכונה בתקופה הנוכחית, ומציע לבחון חלופות כמו מדדים שקליים וסלי מטבעות הכוללים מטבעות אירופיים ומטבעות מדרום-מזרח אסיה. במקביל, הוא מעריך כי עם סיום המלחמה, הכלכלה הישראלית עשויה להתחזק, מה שיכול לתמוך גם בשקל.
אז למה הציבור כמעט לא מרגיש את ירידת הדולר בכיס? לדברי תיבון, הסיבה המרכזית היא שמצב החירום מנע את תרגום ירידת הדולר לירידת מחירים בפועל. לדבריו, אמנם יש יוצא מן הכלל בתחום הרכב, שבו יבואנים מציעים כיום הנחות משמעותיות, אך דבר זה נובע בעיקר בשל מלאים גדולים ולא בשל שער הדולר.
"מעבר לכך, נראה כי הפיקוח על השוק אינו יעיל בתקופה זו, כאשר הרשויות עסוקות בנושאים אחרים. מצב החירום, כאמור, מאפשר ליבואנים להשאיר את החיסכון שנוצר אצלם בכיסם, מבלי להעבירו לצרכנים". הוא מוסיף כי לו המדינה הייתה מתייחסת לענף היבוא כפי שהיא מתייחסת לתחומים אחרים, "כמו מחירי הדלק למשל, אותם היא מסבסדת לעתים קרובות, ניתן היה להעביר חלק מהחיסכון לציבור. אני מקווה שבסוף זה יקרה, הצרכנים בוודאי ישמחו על כך".
התרעות פיקוד העורף