1. ביטוח אחריות ציבורית
סקטור שהמשיך להכות את התחזיות ברווחיות יוצאת דופן בכל קנה מידה, ושאינו זוכה מספיק למיקוד תקשורתי, הוא חברות הביטוח. נתחיל בנתונים: רווחי חמש חברות הביטוח הגדולות לשנת 2025 הסתכמו ב־12.5 מיליארד שקל (יותר משליש מרווחי המערכת הבנקאית). התשואות על ההון אף חצו את ה־30%. חמש ענקיות הביטוח מנהלות נכסי לקוחות בהיקף דמיוני של 2.5 טריליון שקל. הנתון כולל את נכסי הפנסיה, הגמל, ההשתלמות, קרנות נאמנות, פוליסות מנהלים וניהול תיקים. אף שקל של חיסכון ישראלי לא יזוז מבלי שיזכה לעינה הבוחנת של אחת מוועדות ההשקעה בענף.
רווחי הראל השקעות זינקו ב־82% ל־2.95 מיליארד שקל, בזכות שיפור בעסקי הביטוח, עם תיק נכסים מנוהלים בהיקף של 451 מיליארד שקל. רווחי כלל ביטוח המריאו ב־47% ל־2.27 מיליארד שקל, עם נכסים מנוהלים של 420 מיליארד שקל.
כמה מילים על תופעת הפניקס. אין מדובר בחברת ביטוח, אלא בפועל בחברת השקעות, שאחת מפעילויותיה היא שוק הביטוח. התפנית הדרמטית במדיניות העסקית של הקבוצה, שכללה הרחבה ניכרת בתיק ההשקעות, החלה כשאייל לפידות ניהל אותה בעשור שבין 2009 עד 2019. מאז היא מוציאה אל הפועל השקעות על סטרואידים.
אז מה מסביר את ההצלחות יוצאות הדופן בענף הביטוח. אתחיל בהסבר הבורסאי: עליות השערים בבורסה מפרנסות את תיקי ההשקעות בענף (במיוחד בתחום הפוליסות המשתתפות ברווחים). הגורם השני הוא תחום ההשקעות הריאליות שהוכיח את עצמו. הגורם השלישי הוא האיכות הניהולית, המתבטאת בניהול מוקפד יותר של מערך התביעות, התייעלות עסקית, יציאה מתחומי פעילות לא רווחיים (כמו הסיעוד), שיפור החיתום בתחומי פעילות מסורתיים כמו ענף הרכב, וגידול ברווחיות תחומי הבריאות.
כל אחד מתחומים אלה נמצא באחריותו הישירה של כל אחד ממנהלי החברות. אבל התחומים האחרים, כמו מדיניות ההשקעות, ובוודאי מצב הבורסה, תלויים כבר במשתנים חיצוניים. תחום ההשקעות נהנה מזרם בלתי פוסק של כספים המאלץ את מנהלי ההשקעות לנתבם בבורסה. תאבון הסיכון להשקעה במניות מושפע לחיוב גם ממדיניות האוצר. לפני מספר שנים הוא אילץ את החברות להיגמל מההשקעה באיגרות חוב מיועדות של האוצר (שם התשואה מובטחת) והבטיח להם רשת ביטחון הכוללת תשואה ממוצעת של כ־5% לשנה על פני השנים.
מיותר לציין שבשנים האחרונות תשואת תיקי ההשקעות הייתה גבוהה משמעותית מ־5% לשנה, ומנהלי ההשקעות ריסקו את תקרת הזכוכית הפיננסית. שלושת הגורמים שמניתי מסבירים את ה"בום" בענף הביטוח ובמניותיו בשנתיים וחצי האחרונות. בעקבות זאת, התשואות על ההון בענף חצו אפילו את ה־30% לשנה, ומכפילי הרווח עלו בהתאם ומשכו כלפי מעלה את כל השוק.
שאלת מיליארד הדולר היא עד מתי תימשך האורגיה הפיננסית בענף. לדעתי יש סימנים ראשונים שזה הולך להיעצר. ראשית, הרגולטוריה חייבת להתייחס לשאלה כיצד הריכוזיות במערכת הפיננסית עברה מענף הבנקאות לענף הביטוח (שנכון להיום אינו מוגבל בפועל בתחום פעילותו). שנית, אין לי ספק שהמערכת הפוליטית תתלבש בהקדם, כמו בבנקאות, גם על ענף זה, שרמת התשואות שבו כמעט כפולה מהמקובל בבנקאות.
ועדיין לחברות הביטוח יש יתרון זמני על פני הבנקים. ראשית, כולן, למעט כלל ביטוח, נמצאות בבעלות פרטית המקושרת למערכת הפוליטית, ולפוליטיקאים אין חשק להתעסק איתן. שנית, בניגוד למפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח באוצר ידידותי יותר כלפי ענף הביטוח ולא מוציא אל הפועל יוזמות צרכניות באותה נחישות של הרגולטור מבנק ישראל.
2. אש ולהבה
את תסכולו מהמצב הביע בכנס "מעריב" בתחילת השבוע. כשדיבר מדם ליבו על מצב העסקים הקטנים, הוא המטיר אש וגופרית על אילן רום, מנכ"ל האוצר. לזכותו של רום ייאמר כי האיש שמר על שלוותו, לא איבד לרגע את עשתונותיו, וניסה כמיטב יכולתו להשיב לו. ייתכן שהוא סבל מפוסט־טראומה, שכן למחרת הגיש את התפטרותו.
"פסח הפך עבור העצמאים ובעלי העסקים לראשי התיבות האלה. לא ייתכן שמאות אלפי עצמאים יגיעו לשולחן החג בלי יכולת בסיסית להתפרנס ובלי ודאות כלכלית. הפיצוי, אם בכלל, יגיע במקרה הטוב רק חודשים אחרי פרוץ המשבר, בזמן שבעלי העסקים נאלצים לשרוד בלי הכנסות ועם דרישות תשלום שלא נעצרות. במקום פתרון מיידי, המדינה דוחפת את המגזר להלוואות בריבית גבוהה. זה עלול להפוך למשקולת שתוביל לקריסת עשרות אלפי עסקים. זו תחושת הפקרה קשה".
"כל אותם פרילנסרים ועצמאים קטנים מעולם התרבות, ההפקות, האירועים, התיירות – אנשי סאונד, תאורנים, צלמות, מאפרות, שחקניות, מעצבים. כל אלה ימצאו את עצמם עם פיצוי זעום עבור חודש ללא פעילות. הענפים שלהם מושבתים, ולא ידוע כלל מתי יקבלו את הפיצוי, וכשיגיע - הפיצוי מגוחך. עצמאי עם הכנסה של עד 10,000 שקל לחודש, יקבל 4,400 שקל לכל החודש, ובניכוי 30% הוצאות יקבל בפועל פחות מ־3,000 שקל. פרילנסר עם הכנסה של 7,000 שקל יקבל בניכוי ההוצאות 2,000 שקל. איפה נשמע דבר כזה?".
"מדובר בקרוב ל־400 אלף פרילנסרים ועוסקים פטורים הנשארים עם פיצוי מגוחך, שאולי התאים למלחמה קצרה, אך לא לחודש שלם של השבתה. עוד כאלה שנשארו מאחור הם כל המפיקים עם אירועים מתוכננים לפורים, יום האישה, פסח, ואולי אפילו יום העצמאות - שבוטלו. מאות אלפי שקלים של השקעה, ולעיתים אף מיליונים, ירדו לטמיון - ואין פיצוי.
"גם בעלי אולמות האירועים, שכיום לא ניתן לקיים בהם אירועים - נמצאים באותה צרה. בעלי מועדוני הופעות נאלצו להחזיר כספים לקוני הכרטיסים, ונותרו ללא כל הכנסה. מורי הדרך ומדריכי הטיולים, שאין להם אופק עבודה לחצי השנה הקרובה, יקבלו פיצוי רק על המלחמה ולא מעבר".
"אנחנו נגיע לוועדת הכספים ונילחם על ההערות המהותיות שהצגנו, וכמו תמיד נפעל להביא מתווה ראוי והוגן. אם הדרישות לא ייענו, לא נהסס לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו, כולל צעדים ציבוריים ומשפטיים - על מנת למנוע מצב שבו הממשלה מנצלת את היותנו במלחמה ואת הוראות פיקוח העורף, המונעות אפשרות להפגין, כדי להעביר מהלכים שערורייתיים כאלה".
"הניתוק של הממשלה זועק לשמיים. השבוע נודע לי שהדיון הראשון על מתווה הפיצויים יתקיים רק אחרי החג, ב־12 באפריל. זה יביא לכך שהפיצוי המלא יגיע אולי בתחילת יוני, כשלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה. הממשלה הזו איבדה כל רסן, ואם לא יהיה שינוי - נדאג לבוא איתה חשבון מיד אחרי המלחמה או בבחירות. הפעם כבר לא נסתפק בהצהרות 'יהיה בסדר'".
התרעות פיקוד העורף