הדיווחים על פגיעות בשני מתקני ההתכה, האחראים יחד לכמחצית מכושר הייצור האזורי, הובילו לזינוק של עד 6% במחירי האלומיניום בשעות הבוקר שלאחר מכן. עם זאת, במהלך יום המסחר התמתנה העלייה והסתכמה בפחות מ‑3%, נתון שממחיש את זהירות המשקיעים ואת חוסר הוודאות סביב היקף הנזק בפועל.
לדברי מאנק, טווח התרחישים רחב. "האפשרויות נעות בין פגיעה שולית לבין השבתה בלתי מבוקרת של מתקן, שעלולה לגרום לנזק ארוך טווח", הוא מסביר. עם זאת, הוא מדגיש כי תרחיש כזה נחשב לקיצוני, בין היתר משום שלא נרשמו עד כה אינדיקציות מצד החברות המפעילות לכך שמדובר בפגיעה חמורה.
במצב הנוכחי, השוק מתמקד פחות בהיקף הנזק הישיר ויותר ביכולת של היצרנים להתאים את עצמם. "הסבת נתיבי הסחר הופכת לגורם מרכזי", אומר מאנק, "בין אם מדובר בייבוא חומרי גלם או בייצוא מתכת ומוצרים, היכולת לשנות נתיבים מפחיתה את סיכוני ההיצע". עוד לפני התקיפות האחרונות, העריכו ביוליוס בר כי ניתן להסיט כ‑70% עד 80% מהייצור האזורי לנתיבי סחר חלופיים. עם זאת, חלק מהייצור, כולל פעילות שצומצמה כבר בתחילת הלחימה בבחריין והייצור בקטאר, נותר מוגבל ביכולת זו.
למרות ההתפתחויות, בבית ההשקעות ממשיכים להחזיק בגישה ניטרלית כלפי אלומיניום. עם זאת, מאנק מציין כי האירועים האחרונים מחזקים את ההבנה כי הסיכון לפגיעה בתשתיות ייצור אינו תיאורטי בלבד, וכי התנודתיות במחירים צפויה להישאר גבוהה בתקופה הקרובה.
עבור המשק הישראלי, המשמעות אינה רק לתיק ההשקעות: אלומיניום הוא חומר מרכזי בענף הבנייה, בין היתר לחלונות, חיפויים ותשתיות, ולכן תנודות במחירו עשויות להשפיע בהמשך על עלויות הבנייה, ובסופו של דבר גם על מחירי הדירות.
התרעות פיקוד העורף