על פי נתונים של איגוד יבואני הרכב, המשקפים את רישומי המסירות בפועל, כ-95 אלף כלי רכב נמסרו בישראל בין ינואר למרץ - כ-3,000 פחות מהרבעון המקביל אשתקד - אבל הירידה ממש לא הייתה אחידה בין כל היבואנים ובעיקר לא בין כל ארצות המוצא.
דרום קוריאה, שהובילה את השוק בשנים האחרונות (יונדאי וקיה בעיקר), נחלשת ל-18,132 מסירות, ירידה מתונה לעומת 19,724 אשתקד. גם יפן רושמת ירידה חדה יותר ל-10,726 מסירות, לעומת 15,542 בשנה שעברה (טויוטה, מאזדה, ניסאן), מה שממחיש את השחיקה של היצרנים המסורתיים.
אירופה ממשיכה לאבד גובה כמעט בכל החזיתות. צ'כיה יורדת ל-7,855 מסירות לעומת 10,310 אשתקד (סקודה), ספרד צונחת ל-3,417 מסירות לעומת 5,675 (סיאט, קופרה), ובריטניה נחתכת לכ-1,301 מסירות לעומת 3,561 (מיני, לנד רובר). גם גרמניה וצרפת מציגות ירידות: גרמניה עם 1,922 מסירות לעומת 2,573 אשתקד (פולקסווגן, אאודי), וצרפת עם 4,019 מסירות לעומת 4,615 (פיג'ו, רנו).
מנגד, ישנם מוקדים נקודתיים של צמיחה בתוך אירופה. סלובקיה עולה ל-2,327 מסירות לעומת 1,836 אשתקד (קיה), והונגריה ל-1,028 מסירות לעומת 873 (סוזוקי), אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית שאינם משנים את התמונה הכוללת.
חשוב לציין שאת המספרים שהיבואנים מדווחים לאיגוד כדאי לקחת עם קורטוב מלח שכן הם מושפעים גם מפרקטיקות מקובלות בענף, כמו "גיול" - רישום רכבים על שם היבואן או חברות קשורות כדי להיחשב כמכירה, גם אם הרכב טרם נמכר ללקוח סופי, ואז מכירתו כרכב "אפס קילומטר".
אבל, גם בשנה שעברה הנתונים הושפעו מהפרקטיקות הללו, ואף פורסמה בנושא אזהרה של הרשות להגנת הצרכן. לכן, אף שהמספרים הנומינליים עשויים להיות מוטים כלפי מעלה כדי לשדר "עסקים כרגיל", השינויים והמגמות בתוך הנתונים עדיין מספקים תמונה מהותית על כיוון השוק - והכיוון הזה זז חד משמעית מזרחה אל סין.