אבל ככל שהימים עברו, התמונה השתנתה. החשש ממלחמה ממושכת, משבר אנרגיה עולמי ואי-ודאות לגבי היציאה מהעימות החלו לחלחל, והעליות פינו את מקומן לירידות. בסיכום החודש, מדדי הדגל כבר מציגים תמונה אחרת. ת"א-35 ות"א-125 ירדו במתינות, ות"א-90 בלט בירידה חדה יותר - כך עולה מסיכום חודש מרץ של יחידת המחקר של הבורסה.
בסך הכל, מדד ת"א-35 ירד במהלך החודש ב-0.71% ומתחילת השנה נכון ל-3 באפריל 2026, עלה ב-15.36%, מדד ת"א-90 ירד מתחילת המלחמה ב-3.96% ומתחילת השנה עלה ב-0.62% ומדד ת"א-125 ירד ב-1.42% מתחילת המלחמה ועלה מתחילת השנה ב-12.13%.
במקביל, השווקים בעולם ירדו בצורה חדה יותר, על רקע אותו סיפור בדיוק, רק בעוצמה גלובלית רחבה יותר . מדד S&P500 סגר את חודש מרץ בירידה של 5% ומתחילת השנה ירד ב-3.6%. באירופה, מדד DAX סגר את החודש בירידה של 10.3% מתחילת החודש וב-5.4% מתחילת השנה ו- CAC ירד במהלך החודש ב-%8.8 ומתחילת השנה ירד ב-2.2%.
חשש בשווקים מאינפלציה חוזרת; מניות הבנקים ספגו ירידות חדות
הגורם המרכזי מאחורי השינוי הזה הוא האנרגיה. מחירי הנפט זינקו בכ-50% מתחילת המלחמה, וחצו את רף 100 הדולר לחבית. עבור השווקים, זה לא רק מספר, אלא טריגר לחשש מאינפלציה חוזרת, ריבית גבוהה לאורך זמן ופגיעה בצמיחה. כל עוד המלחמה נמשכת והאיום על מצר הורמוז נשאר על השולחן, זהו המשתנה המרכזי שמכתיב את הכיוון.
גם בתוך הבורסה עצמה, הפערים בין הסקטורים מספרים את הסיפור. מניות הבנקים, שמגיבות מהר לשינוי בתפיסת הסיכון של ישראל, ספגו ירידות חדות. המשקיעים הזרים, שהובילו את המכירות בתחילת המלחמה, התמקדו שם. מנגד, מניות האנרגיה נהנו מהמגמה העולמית ועלו, בעוד שסקטור הביטחוניות, שזינק בפתיחה, התקרר בהמשך למרות המשך הגידול בביקושים .
התנהגות המשקיעים השתנתה תוך כדי תנועה. בשבועות הראשונים הציבור והמוסדיים קנו מניות בהיקפים גדולים, כשהעליות של היום הראשון הונעו כמעט רק על ידי המשקיעים הפרטיים, מתוך אמון בשוק המקומי. אבל ככל שהלחימה התארכה, הציבור החל לממש חלק מהפוזיציות. דווקא הזרים, אחרי גל מכירות ראשוני, חזרו בהמשך לרכישות, בעיקר בענפים שמרוויחים מהמצב כמו אנרגיה וביטחון .
בשוק המט"ח נרשמה תגובה מתונה יחסית. הדולר התחזק מול השקל בכ-1.38% במהלך החודש, אך לא באופן חד כפי שניתן היה לצפות על רקע ההסלמה הביטחונית. העלייה משקפת שילוב בין עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל לבין ביקוש עולמי למטבעות מקלט, אך גם מצביע על כך שהשוק עדיין לא מתמחר תרחיש קיצון. השקל, שמוגדר כמטבע רגיש לסיכון, ממשיך להגיב במהירות להתפתחויות בזירה הביטחונית, ולכן כל שינוי בכיוון הלחימה עשוי להתגלגל גם לשוק המט"ח כבר בטווח הקצר.
התרעות פיקוד העורף