התחזית המקורית של משרד האוצר עמדה על כך שהמשק הישראלי יצמח ב-5.2% בשנת 2026, אך עודכנה זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ל-4.8%, על בסיס הערכה לפגיעה מוגבלת יחסית בפעילות הכלכלית, שמייד לאחריה יהיה זינוק בדומה למה שהיה אחרי "עם כלביא". לפני פסח, עם התארכות הלחימה והתרחבותה לזירות נוספות, עודכנה התחזית פעם נוספת לטווח של 3.3% עד 3.8%, בהתאם לאורך המערכה.
לצד זה, הנתונים השוטפים מצביעים על חולשה חריגה: באוצר מעריכים כי הרבעון הראשון של 2026 יסתיים בצמיחה שלילית חדה של 9.5% במונחים שנתיים, עדות לעצירה משמעותית בתחילת השנה.
העדכונים הללו שיקפו מעבר מתרחיש של אירוע ביטחוני קצר לפגיעה מתמשכת יותר, אך לפי כלכלני בנק הפועלים גם הרמות המעודכנות עשויות להתברר כגבוהות מדי. בסקירה שפרסמו מציינים הכלכלנים כי עצם הניסיון לקבע תחזית צמיחה בתנאים הנוכחיים הוא מוגבל, ומדגישים כי די בכך שהלחימה תימשך עוד יומיים-שלושה, עד סוף חג פסח, כדי שהצמיחה תרד מתחת ל-3%, ואולי אף הרבה מתחת לכך אם הלחימה תימשך.
הפער בין ההערכות נובע בין היתר מהנחות שונות לגבי קצב ההתאוששות. ניסיון העבר אכן מצביע על התאוששות מהירה יחסית לאחר אירועים ביטחוניים קצרים, אך כאשר הלחימה מתמשכת הפגיעה עמוקה יותר והחזרה לפעילות מלאה איטית ומוגבלת יותר. בבנק הפועלים מעריכים כי זהו המצב כעת, וכי ההשוואה לאירועים קודמים עלולה להטעות.
בנוסף, הסביבה הכלכלית הנוכחית שונה מזו שאפיינה תקופות קודמות של התאוששות. אפקט העושר משוקי ההון נחלש, הריביות בעולם אינן צפויות לרדת בקרוב, והנטל הפיסקאלי צפוי לעלות. שילוב זה מקטין את הסיכוי ל"ריבאונד" חד בפעילות לאחר סיום הלחימה.
התרעות פיקוד העורף