בסבב הגיוס השתתפו הקרנות NFX ו-TPY Capital, לצד Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, וכן מענק מרשות החדשנות. גם מוסדות המחקר עצמם, דרך חברת המסחור "ידע", מחזיקים בחלק מהחברה, שמנסה לתרגם עשרות שנות מחקר אקדמי לפתרון מסחרי.
כדי להבין את גודל האתגר, צריך לעצור רגע על המושג המרכזי בתחום: קיוביטים. אם מחשבים רגילים עובדים עם ביטים שמייצגים 0 או 1, מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים שמסוגלים לייצג כמה מצבים במקביל. זה מה שמבטיח כוח חישוב גבוה בהרבה, אך בפועל, רוב המערכות כיום עדיין קטנות מדי לשימוש כלכלי רחב.
כאן נכנסת Q-Factor. החברה מתמקדת בטכנולוגיה של "אטומים ניטרליים" כבסיס לקיוביטים. מדובר בחלקיקים יציבים יחסית, שניתן לשלוט בהם באמצעות לייזרים, בלי צורך בתשתיות קירור קיצוניות או מערכות חיווט מורכבות. היתרון הזה הופך אותם למועמדים בולטים במרוץ העולמי למחשב קוונטי שימושי.
עם זאת, האתגר האמיתי הוא לא יצירת קיוביט בודד, אלא הגדלה של המערכת. כיום, מערכות קיימות פועלות עם אלפי קיוביטים בלבד, בעוד שהיישומים העסקיים דורשים קפיצה למאות אלפים ואף מיליונים. לפי החברה, מדובר לא בשיפור הדרגתי אלא בקפיצת מדרגה ארכיטקטונית.
"תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא להתקדמות הדרגתית," אומר פרופ' עופר פירסטנברג, מייסד-שותף והמדען הראשי של Q-Factor. "המערכות הקיימות קטנות מדי כדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים מדורגים לא יסגרו את הפער. פיתחנו ארכיטקטורה שמיועדת לסקיילביליות רציפה, שיכולה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך".
התרעות פיקוד העורף