מנגד, במשרד האוצר דוחפים למהלך חריג של הארכת החופשה במקרה שלא ניתן יהיה לחזור ללימודים פרונטליים מלאים. באוצר מציגים עמדה ברורה שלפיה למידה מרחוק או מתווים חלקיים אינם פתרון אמיתי, אלא פוגעים בתלמידים, בהורים ובמשק כולו.
במשרד האוצר מתארים את השנתיים וחצי האחרונות כתקופה כלכלית חריגה, שבה נדרשה המדינה לממן את המלחמה בעלות מצטברת של יותר מ-350 מיליארד שקל. בתוך המציאות הזו, לדבריהם, לא ניתן לנהל את מערכת החינוך בניתוק מההשלכות הכלכליות הרחבות, ובוודאי לא להמשיך במתווים של פעילות חלקית.
הקו המרכזי שמציגים באוצר הוא חד: אם לא ניתן לקיים לימודים פרונטליים, יש להוציא את כלל המערכת לחופשה מיידית, ולהחזיר את ימי הלימוד בחופשת הקיץ. מבחינתם, מדובר במהלך "מאוזן והוגן", שאינו פוגע בשכר המורים אלא רק משנה את מועד החופשה.
באוצר מבקרים בחריפות את החלופות שמקדם משרד החינוך, ובראשן למידה מרחוק ומתווה קפסולות. לטענתם, הניסיון מהשנים האחרונות מראה כי למידה בזום אינה אפקטיבית, "ישראבלוף" לטענתם, וכי גם מודל חלקי אינו מאפשר תפקוד אמיתי של המשק. לפי ההערכות שהוצגו בתדרוך, בכל שבוע שבו מערכת החינוך פועלת במתכונת חלקית נגרם למשק נזק של כ-1.25 מיליארד שקל בתוצר. הבעיה, מבחינת האוצר, אינה רק חינוכית אלא בעיקר תפעולית. גם אם חלק מהתלמידים חוזרים ללימודים, ההורים אינם יכולים לצאת לעבודה באופן סדיר, משום שהשיבוץ משתנה בין ימים ובין ילדים באותה משפחה.
לפי ההערכות, בשל מחסור במרחבים מוגנים ניתן להחזיר בפועל לכל היותר כ-30% מהתלמידים ללימודים בו-זמנית, ולעיתים אף פחות. המשמעות היא שבמשפחה עם כמה ילדים, כל אחד מגיע ביום אחר, כך שגם אם ילד אחד נמצא במסגרת, ההורה עדיין נדרש להישאר בבית. לכן, באוצר טוענים כי פתיחה חלקית של המערכת אינה משחררת את ההורים לשוק העבודה, ופוגעת בפריון כמעט באותה מידה כמו השבתה מלאה.
בנוסף, במישור התקציבי, באוצר מזהירים מפני העלויות של פתיחה חלקית של המערכת. לפי ההערכות, הפעלה של מתווים חלקיים, לצד תשלום שכר מלא למורים, עלולה להגיע לעלות של מיליארדי שקלים בחודש. באוצר מדגישים כי מדובר במשאבים שיגיעו בסופו של דבר מהציבור, דרך העלאות מסים, קיצוץ שירותים או הגדלת הגירעון.
לכן באוצר מדגישים כי הארכת החופשה היא מבחינתם ברירת המחדל. מבחינתם, אין טעם בניסיון "לשחק" עם ימי ושעות הלימוד באמצעות מתווים חלקיים כמו קפסולות או שילוב למידה מרחוק, שלדבריהם יוצרים מראית עין של פעילות אך אינם מאפשרים תפקוד אמיתי של המערכת או של המשק.
עם זאת, אומרים שם כי אם בכל זאת יוחלט על הפעלה חלקית של המערכת בהתאם להנחיות פיקוד העורף, יש לרכז את הלימודים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג', תוך השארת שאר התלמידים בחופשה והשלמת הלימודים בקיץ. לטענתם, מודל כזה עשוי לאפשר להורים לילדים צעירים לחזור לעבודה בצורה יציבה יותר, ובכך לצמצם את הפגיעה בפעילות הכלכלית.
העימות מול ארגוני המורים נמצא בלב המחלוקת. באוצר סבורים כי ההתנגדות לשינוי לוח החופשות משקפת היצמדות להסכמים קיימים גם בתנאי חירום, בעוד שלדבריהם כלל המשק כבר "נכנס מתחת לאלונקה" במהלך המלחמה. עוד טוענים באוצר כי אין מניעה משפטית מהמהלך שהם מציעים, למרות התנגדות ארגוני המורים. לדבריהם, ניתן לקדם חקיקה שתאפשר לממשלה לשנות את לוח החופשות במצבי חירום כמו מלחמה או מגפה, גם ללא הסכמת הארגונים, כל עוד לא נפגע היקף ימי החופשה הכולל.
ההכרעה הצפויה הערב אינה רק טכנית, אלא נוגעת לשאלה רחבה יותר: האם מערכת החינוך תתנהל לפי היגיון של חירום, תוך התאמה לצורכי המשק, או שתמשיך לפעול במסגרת ההסכמים הקיימים גם במחיר של פגיעה בפעילות הכלכלית ובשגרת החיים של מיליוני הורים ותלמידים.
אריק קפלן, יו"ר הנהגת ההורים בירושלים: "ילדינו חייבים מסגרת. הם כבר חודש מחוץ למסגרות. נמצאים בלחץ, במתח, מנותקים מחברים ומחוגים. ההצעה להשאירם עוד 3 שבועות בבית (או שיסתובבו ברחובות) היא הצעה שלא רק שלא מסתכלת על טובת הילדים, עתידם ובריאותם הנפשית , אלא זו הצעה רעה שתוצאותיה יביאו לנזקים קשים לילדי ישראל. יש להחזיר הילדים ככל הניתן והיכן שניתן ללימודים באופן מיידי, ובהמשך הקיץ - להשלים הלימודים או לתת מסגרות נוספות חליפיות. קיצוצי תקציב לא על חשבון בריאותם ונפשם של ילדינו".
מנגד, יו״ר הועדה לזכויות הילד, ח״כ קטי שטרית (הליכוד) יוצאת בקריאה לשר החינוך, יואב קיש: "ביטחון ילדי ישראל חשוב מכל - לא למהר להחזיר את התלמידים״. ח״כ שטרית כותבת לשר החינוך: "לאור המצב הביטחוני המתמשך במסגרת מבצע "שאגת הארי", אני פונה אליך בקריאה ברורה ואחראית שלא להשיב את ילדי ישראל למסגרות החינוך הפיזיות בעת הזו. במציאות שבה אזרחים בצפון הארץ, ובפרט ילדים, נדרשים להגיע למרחבים מוגנים בתוך שניות בודדות, אין כל היגיון או אחריות ציבורית בחזרה ללימודים פרונטליים, גם במסגרות לחינוך מיוחד. ביתר חלקי הארץ, מוסדות חינוך רבים אינם ערוכים לספק מענה מיגוני גם לא בטווח זמן של 8-10 דק׳ לכלל התלמידים והצוותים, והסיכון הכרוך בכך הוא ממשי ואינו מתקבל על הדעת.
תפקידנו הראשון הוא להבטיח את שלומם וביטחונם של ילדי ישראל. לא ניתן להתפשר על כך. חזרה לשגרה חינוכית תיתכן רק כאשר התנאים הבסיסיים של ביטחון ומיגון מתקיימים במלואם, ולא רגע אחד לפני כן. אני מחזקת את עמדתך שנוקטת במשנה זהירות, וקוראת לגלות אחריות לאומית, ולהותיר בשלב זה את הלמידה במתכונת מרחוק או חלופית, עד אשר יובטח כי כל ילד וילדה יכולים לשהות במסגרת חינוכית בבטחה מלאה. שלומם של הילדים קודם לכל".
התרעות פיקוד העורף