הסקר משקף את עמדות הציבור הרחב לשאלה נקודתית, אך אינו מאפשר להעמיק במורכבות שמאחורי התשובות. כדי לבחון את התמונה לעומק, פנינו לשורה של בכירים במשק ומומחים בתחום הכלכלה במטרה לשמוע ניתוחים רחבים יותר והערכות מגובשות לגבי התנהלותו של שר האוצר במהלך המלחמה האחרונה.
כהן הוסיף כי במקום לייצר ודאות כלכלית ורשת ביטחון ברורה ומהירה, "אנחנו רואים אטימות, ניתוק, בירוקרטיה וסחבת, והכול טלאי על טלאי". לדבריו, עצמאים ובעלי עסקים אינם יכולים להמתין חודשים לפיצויים או לפעול ללא ודאות, והדגיש כי "ההתנהלות הזו פוגעת לא רק בעסקים עצמם אלא בכלכלה הישראלית כולה".
עם זאת, לדבריו, התמונה שונה כאשר מגיעים למשרד האוצר. "טרם הופנמה שם הצורך במוכנות תפעולית דומה", הוא אמר, וציין כי במקום הפעלה מהירה של מתווים גמישים לפיצוי ולעובדים, התעשיינים מוצאים את עצמם שוב "נגררים לדיונים מתישים בזמן שהמלחמה בעיצומה".
לדבריו, הפער בין הגישה הפרקטית של משרדים אחרים להתנהלות באוצר מייצר חוסר ודאות כלכלי שמקשה על החברות לתכנן קדימה ולשמור על פעילות יציבה. נובוגרוצקי קרא לגיבוש מדיניות רחבה וארוכת טווח שתתאים למציאות של רצף משברים, ולא להסתפק בפתרונות נקודתיים.
ברדוגו הוסיף כי גם מתווי הפיצוי הראשוניים לשכירים, להורים ולרשויות המקומיות הופעלו יחסית במהירות, באופן שאפשר מענה מיידי בשלב הראשון של המשבר. לדבריו, הרשויות שנפגעו קיבלו סיוע ראשוני כבר בתחילת האירועים, ובהמשך צפויים מענקים רחבים יותר. עם זאת, הוא מדגיש כי לא כל המערכות פעלו באותה רמה, ומצביע על פערים בעיקר בתחום הפינויים למלונות, שם לדבריו "היד צריכה להיות יותר קפוצה", בין היתר בשל מקרים של ניצול לא ראוי מצד גורמים שלא היו זכאים. ברדוגו הזכיר כי "מי שישלם את כל העלויות והנזקים הוא הציבור", וכי לצד הצורך בסיוע מהיר וגמיש בעת חירום, יש לשמור גם על בקרה ועל שימוש מושכל במשאבים, כדי לא להעמיס על התקציב מעבר לנדרש.
עוד הוא הצביע על פגיעה בתהליך קבלת ההחלטות, בין היתר בשל "התעלמות מסוימת מהדרג המקצועי", והדגיש כי גם בעת משבר אין לוותר על עומק מקצועי. במקביל, הוא התריע מפני שחיקה בעצמאות הבנק המרכזי, שלדבריו היא "נכס אסטרטגי" בתקופות של אי ודאות. אבידן הזהיר כי פגיעה במוסדות הכלכליים עלולה להשפיע גם על האופן שבו ישראל נתפסת בעיני גורמים בין לאומיים ועל עלות המימון של המשק.
לדבריו, גם הגירעון, אף שהוא גבוה, "נשאר בשליטה", ושוק המניות ממשיך לתפקד היטב. עם זאת, סלבין אינו מתעלם מהמחירים הכלכליים של המלחמה, ומעריך כי עלותה תגיע לעשרות מיליארדי שקלים נוספים. למרות זאת, הוא מדגיש כי "התמונה הכוללת היא של כלכלה יציבה, עם מקום לשיפור", וקורא לשמור על פרספקטיבה: להסתמך על נתונים בפועל, ולא להיגרר אחרי תחזיות קיצון או תחושת בהלה שאינה משקפת בהכרח את מצב המשק.
"בתקופת מלחמה, הוא בחר להעמיק את הנטל על הציבור המשרת והעובד דרך תמיכה בהשתמשות חרדים והרחבת ההתנחלויות, צעדים המגדילים את הוצאות הביטחון ופוגעים בכלכלה. כישלונו בקידום רפורמות מבניות להורדת יוקר המחיה, לצד הבידוד המדיני שהחריף תחתיו, הובילו לפגיעה בהשקעה, בייצוא וביציבות הפיננסית של ישראל לטווח הארוך".
התרעות פיקוד העורף