"הנתון הזה הוא סימן דובי מובהק למחירי הנדל"ן בשוק האמריקאי ונראה שמדובר ביותר מסתם תנודה עונתית. זהו שוק של קונים במובן המלא של המילה. כוח המיקוח עבר באופן מובהק לידי הקונים, מי שמגיע עם מזומן או יכולת מימון יציבה יכול כיום לדרוש הנחות משמעותיות, הטבות מהמוכר, גמישות בתנאים ולעיתים אף נשיאה בעלויות הסגירה הנלוות. זה לא היה אפשרי לפני שלוש שנים".
הלחץ על המחירים נובע ממתמטיקה פשוטה. "כש־630 אלף מוכרים עודפים מתחרים על מאגר קונים מצומצם, הדרך היחידה לסגור עסקה היא להוריד מחיר. אנחנו כבר רואים זאת בפועל, כאשר כשליש מהנכסים עוברים הפחתת מחיר, והפער בין המחיר המבוקש בהתחלה למחיר הסגירה הולך וגדל".
לצד ההשפעה הישירה על מחירי הדירות שאולי משמח את הקונים, אם כי פחות את המוכרים, ליבוביץ מצביע גם על סיכון רחב יותר לכלכלה האמריקאית. "שוק דיור שקופא או יורד משפיע ישירות על העושר של משקי הבית, שעבור רובם הנדל"ן הוא הנכס המרכזי. כשהעושר הזה נשחק, הצריכה הפרטית נפגעת וזה משפיע על כלל הפעילות הכלכלית".