"זו תוכנית קיצוץ ונטישה"
לדבריו, הפיצויים נועדו להבטיח המשכיות עסקית, אך הנתונים מצביעים על מגמה הפוכה: בשנת 2025 נסגרו או פשטו רגל כ-65 אלף עסקים, לאחר שב-2024 נסגרו 61 אלף נוספים. "אנחנו במאזן שלילי של יותר מ-20 אלף עסקים בשנתיים האחרונות", אמר, והזהיר כי ללא תיקון המתווה, המגמה צפויה להחריף. תורג'מן קרא להרחיב את המתווה, לעדכן תקרות ומקדמים, ולבנות מנגנונים ייעודיים לענפים פגיעים כמו תיירות ואירועים.
"על המדינה לשאת באחריות מלאה"
נובוגרוצקי הוסיף כי עסקים שנסגרו בהוראת המדינה אינם נכללים במתווה, וכי החרגת חברות עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל היא "שגיאה כלכלית חמורה". לדבריו, עסקים גדולים הם עמוד השדרה של המשק, והפגיעה בהם עלולה להשליך על שרשרת הערך כולה, כולל עובדים, ספקים והפריפריה. הוא קרא לעדכן את תקרות הפיצוי ל-1.2 מיליון שקל ולעסקים גדולים אף ל-2 מיליון שקל, והדגיש כי על המדינה לשאת באחריות מלאה לנזקים שנגרמים כתוצאה מהגבלות שהיא עצמה מטילה.
כהן הצביע על חוסר הוודאות שבו מצויים מאות אלפי עצמאים, שנאלצים להתמודד עם תשלומי שכירות, ארנונה, הלוואות ושכר עובדים ללא סיוע ממשלתי. הוא קרא לקבוע מתווה פיצויים קבוע שייכנס לתוקף אוטומטי בעת הכרזת מצב חירום, ולהפסיק את הצורך בדיונים חוזרים בוועדת הכספים בכל משבר מחדש.
בנוסף, דרש כהן להגדיל את היקף הפיצויים לעצמאים ולפרילנסרים, ולבנות מסלולים ייעודיים לענפים שנפגעים במיוחד, בהם תיירות, תרבות ואירועים. הוא הדגיש גם את הצורך במענה ייחודי לעסקים בצפון, שנמצאים תחת פגיעה מתמשכת.
הדיון בוועדה צפוי להימשך בימים הקרובים, כאשר הפערים בין עמדת האוצר לבין דרישות המגזר העסקי נותרים משמעותיים, והלחץ מצד הארגונים הכלכליים להרחבת המתווה ממשיך לעלות.
התרעות פיקוד העורף