בהתאם לכך, אופק ההשקעה שלה שונה מהותית מזה של משקיע פרטי או מוסדי הפועל על בסיס ביצועים שנתיים. מדיניות ההשקעה של הקרן מבוססת על פיזור רחב בין נכסים, אזורים גיאוגרפיים ואפיקים שונים, כולל השקעות שאינן סחירות. מבנה זה נועד לצמצם תנודתיות ולהגן על הערך לאורך זמן, גם במחיר של ויתור על תשואות גבוהות במיוחד בשנים חריגות כמו 2025.
במילים אחרות, הקרן מקריבה חלק מהפוטנציאל לתשואה גבוהה בטווח הקצר, לטובת יציבות וניהול סיכונים בטווח הארוך. הבחירה הזו עומדת בלב הדיון סביב ביצועיה, במיוחד בשנים שבהן שוק המניות רושם עליות חדות.
מעבר לכך, יש את עניין שער השקל. החוק קובע כי נכסי הקרן יושקעו מחוץ לישראל ובמטבע חוץ, בין היתר כדי לצמצם את ההשפעה של זרימת הכנסות הגז על שער החליפין ועל המשק המקומי. הרקע לכך הוא החשש מתופעה המכונה "המחלה ההולנדית", שבה כניסה של מטבע זר בהיקפים גדולים מובילה להתחזקות המטבע המקומי, פוגעת בכושר התחרות של היצוא ומסיטה משאבים מענפים יצרניים לענפים הקשורים למשאבי טבע.
במקרה הישראלי, המשמעות היא ניסיון למנוע מצב שבו הכנסות מהגז יתורגמו ללחצים לייסוף השקל, מה שעלול לפגוע בתעשייה ובענפי ההייטק המייצאים. באמצעות השקעת הכספים בחו"ל, הקרן למעשה "סופגת" חלק מהמט"ח מחוץ למשק המקומי, ובכך מפחיתה את הלחץ על השקל ואת הסיכון לעיוותים מבניים בכלכלה.
התרעות פיקוד העורף