כך למשל, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי מדד מרץ יעלה ב-0.5%, ואילו מדד אפריל צפוי להיות חריג אף יותר עם עלייה של 1.2%. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים אינם נובעים כמובן מהתייקרות מחירי האנרגיה בעולם, אך גם משורה של גורמים מקומיים שנוצרו בעקבות המלחמה.
בין הגורמים הבולטים מציינים בפועלים את מחירי הטיסות, שכר הדירה ובעיקר דירות עם ממ"ד, התייקרות התובלה והעלייה במחירי האירוח בישראל. העלייה במחירי הדלק בולטת במיוחד, עם התייקרות של כ-14.7% בתחילת אפריל, בעוד שמחיר הסולר זינק ביותר מ-20%. עם זאת, לפי המחירים הנוכחיים בשוק הנפט, צפויה ירידה של כ-5% במחיר הדלק בחודש מאי.
סוגיית הטיסות ממשיכה להוות גורם מורכב במדידה. הלמ"ס בחרה להתבסס על מחירי חברות התעופה הישראליות ועל כרטיסים שנרכשו מראש לפני המלחמה, כך שהזינוק במחירי טיסות החילוץ אינו צפוי להשתקף במדד. עם זאת, לקראת הקיץ צפויה השפעה ברורה יותר, כאשר המחירים הגבוהים של כרטיסים שנרכשים כיום ייכנסו לחישוב.
גם שוק השכירות מושפע מהמצב הביטחוני. הביקוש לדירות עם ממ"ד, במיוחד לטווחים קצרים, הוביל לעליית מחירים, תופעה שבטווח הארוך עשויה להתאזן מול ירידות בדירות ללא ממ"ד, אך בטווח הקרוב צפויה לתרום לעליית המדד.
למרות הלחצים בטווח הקצר, בפועלים מעריכים כי האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תתייצב סביב 2.2%, קרוב למרכז היעד. ההערכה נשענת על כך שחלק מההתייקרויות הנוכחיות נובעות מגורמים זמניים, בעיקר על רקע המצב הביטחוני ושיבושים בהיצע, וצפויות להתמתן בהמשך. בנוסף, ההנחה היא למדיניות כלכלית זהירה יותר לאחר הבחירות ולירידה הדרגתית במחירי האנרגיה בעולם, שיסייעו לבלום את קצב העליות.
השאלה היא האם זו אכן תהיה המגמה, או שנראה הפתעות כלפי מעלה או מטה. עד כמה התרחיש הזה כבר מתחיל להתממש יתברר הערב, עם פרסום המדד בשעה 18:30.
התרעות פיקוד העורף