מהנתונים שמציגה ההתאחדות עולה כי כבר בחודש פברואר כ-63% מהתעשיינים צפו ירידה במכירות בעקבות ייסוף השקל, ו-79% העריכו פגיעה ברווח הגולמי. נובוגרוצקי מצביע על פער הולך וגדל בין הכנסות להוצאות: "ההכנסות בדולר נשחקות וההוצאות בשקל רק עולות, שכר, ארנונה, אנרגיה ומיסים. אי אפשר לנהל כך תעשייה יצרנית".
לדבריו, ההשפעה אינה מוגבלת לתעשייה המסורתית. "שקל חזק הופך את ישראל ליקרה במונחי דולר. בדוחות של מטות בחו"ל, עלויות השכר והשכירות בישראל קופצות בעשרות אחוזים. זה מתכון לצמצום פעילות, רילוקיישן והסטת השקעות החוצה". לפי הסקר, 51% מהחברות שוקלות לצמצם פעילות בישראל, ו-40% אף בוחנות העברת חלק מהייצור לחו"ל.
בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי אם המגמה תימשך, הפגיעה ביצוא עלולה להגיע לכ-31.5 מיליארד שקל, עם פגיעה של כ-16.5 מיליארד שקל בתוצר ואובדן הכנסות למדינה בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנת 2026. נובוגרוצקי קורא לפעולה מיידית ומתואמת מצד הממשלה ובנק ישראל. לדבריו, "המשך ירידת הדולר לצד ריבית גבוהה הוא שילוב מסוכן. נדרשת מדיניות עקבית וברורה של חיזוק הייצור המקומי, הרחבת רכש כחול-לבן, סיוע אמיתי ליצואנים והפחתת לחצים רגולטוריים. בלי זה, הנזק רק יעמיק".
הוא מזהיר כי מדובר בסיכון רחב יותר לכלכלה הישראלית: "בשילוב לחצים חיצוניים כמו מכסים וסנטימנט שלילי בסחר העולמי, דולר חלש מאיים על התעסוקה ועל היתרון התחרותי של ישראל. אם לא תהיה התמודדות אמיצה עם המגמה, נראה אובדן שווקים, השקעות ועובדים מיומנים". לפי תחשיב התאחדות התעשיינים, המשך המגמה עלול להביא לפגיעה של כ-31.5 מיליארד שקל ביצוא, כ-16.5 מיליארד שקל בתוצר ואובדן הכנסות למדינה בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנת 2026.
מנגד, לצד האזהרות של התעשיינים מפני הפגיעה ביצוא ובפעילות הריאלית, יש גם צד נוסף למטבע. שקל חזק אמנם פוגע ברווחיות היצואנים, אך לפחות בתיאוריה הוא אמור לפעול לטובת הצרכנים, דרך הוזלת היבוא והפחתת עלויות. אלא שבפועל, הקשר הזה רחוק מלהיות מלא. בארגון "דף חדש" אומרים כי "ירידה בדולר אמורה, לפחות תיאורטית, להוביל להוזלה ביוקר המחיה דרך ירידה בעלויות היבוא, חומרי הגלם והמוצרים שמגיעים מחו"ל. אבל בפועל, הצרכן הישראלי כמעט שלא רואה את זה בכיס".
לדברי הארגון, "אנחנו רואים שוב דפוס חד-כיווני, כשהדולר עולה המחירים לצרכן מזנקים במהירות, אבל כשהוא נחלש, ההוזלות כמעט לא מגיעות. התוצאה היא שהצרכן סופג את ההתייקרויות, אך כמעט שלא נהנה מהירידות. כל עוד אין תחרות אמיתית או לחץ רגולטורי, יוקר המחיה יישאר גבוה גם כשהתנאים הכלכליים מצביעים אחרת".