1
המצב בצפון הארץ משלב משבר ביטחוני מתמשך עם קריסה כלכלית וחברתית של חבל ארץ שלם. המצוקה אינה רק תוצאה של האיום הצבאי הישיר מזרועו הארוכה של חיזבאללה, אלא גם של חוסר הוודאות המעמיק והמתמשך המכרסם ביסודות החיים הנורמליים שעשרות אלפי תושבים מבקשים. תושבי הצפון הספונים בבתיהם ובמה שנשאר מעסקיהם זכאים לפיצויים בגין נזקים ישירים ועקיפים.
בפועל, לעיתים קרובות קיים פער בין הנזק הכלכלי הממשי לבין נוסחאות הפיצויים של המדינה, שאינן לוקחת בחשבון נזקים עקיפים או פגיעה במוניטין ובצמיחה עתידית - שלא לדבר על נזק נפשי לסובלים, כולל ילדים, שאחריתו מי ישורנה.
הקהילות ביישובי הצפון מתפרקות. חלק מהתושבים נטשו זמנית, חזרו לצפון – וכעת שוב נוטשים בבהלה, הפעם לתמיד. חלקם עברו ליישובים רחוקים יותר, לחיפה ואף למרכז – מי שהיה בידו לעשות זאת, כמובן. מטבע הדברים, הפיזור הגיאוגרפי מקשה על הלכידות ועל שמירת קשרים ומערכות תמיכה. משם הדרך קצרה גם לפגיעה בעסקים, מהקטנים ועד הגדולים יותר. פחות ופחות אנשים מוכנים לעבוד בתנאים כה קשים ומפחידים, מה שעלול לגרור גם פירוק משפחות.
חינוך הילדים נפגע בכל הארץ, אך בצפון הוא כאוטי - למי יש סבלנות או יציבות להתרכז בלימודים? לא רק האוכלוסייה בצפון נפגעת אלא גם הפוטנציאל של ילדיה, שנגזר עליהם להגיע להישגים דלים יותר מאשר במרכז הארץ העשיר. הפליטות בתוך ישראל, בארצנו, בתוך גבולנו, היא תופעה חדשה שלא הכרנו, המסמלת אובדן דרך ואובדן שליטה.
2
כדי לשפר את המצב, ממשלת ישראל ונבחרי העם היו חייבים מזמן לדאוג להקניית יסודות עמוקים לחברה הישראלית הסובלת כספית, נפשית וחברתית באזור הצפון. לשם כך צריכים תקציבים, הון, הרבה כסף, לא רק היום אלא לאורך שנים.
הסוכנות ומוסדותיה פטורים מכל מס ממשלתי לפי סעיף 11 לאמנה בין הממשלה לסוכנות היהודית משנת 1979. יש לבטל אמנה זו מיד. שווי הפטור מטובות הנאה של הסוכנות היהודית הוא 2.05 מיליארד שקל בשנה! למה? ככה. האמנה נועדה להשביע את השמנים והמדושנים באליטה המסואבת של המנגנונים הציבוריים.
בשנת 2018 החליטה הכנסת סופית, לאחר מאבק אדיר, למסות את קרן קיימת לישראל, שהיה לה פטור גורף ממיסים, ורווחיה הוכנסו למנגנון תשלום המיסים כאחד הגופים העסקיים. טוב שכך. עוד סוכם עם קק"ל כי היא תעביר מיליארדי שקלים למימון פרויקטים לאומיים ותשתיות בתמורה להסדר חובות העבר.
ואם הסוכנות היהודית אינה משלמת מיסים, אזי יש הרבה כסף למשכורות. שכר בכירים של 45,000 שקל לחודש הוא נפוץ, אבל התנאים הסמויים מן העין מרחיקים לכת. עלות השכר של יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית - כמיליון שקל בשנה.
עלות השכר של מנכ"ל וסמנכ"לים - בין 800,000 ל־1.2 מיליון שקל בשנה. דמי כלכלה לעובדים - 1,245 לחודש. עלות מנהל בסוכנות היהודית - 250,000־395,000 דולר, כולל הטבות והפרשות. עלות עובד ממוצע - כ־67,000 דולר, בשקלול כלל העובדים. עלות שליח לחו"ל - 250,000־450,000 דולר.
בכלל, במוסדות הלאומיים למעלה מ־80% מהתקציב מופנה לתפקידים פוליטיים בכירים ומשמש לשכר ומנהלה, ורק עד 15% מופנה לפעילות בשטח. נציגי תנועות פוליטיות בהנהלת הסוכנות ממונים ללא בושה לפי מפתח מפלגתי. חברי הנהלת הסוכנות מחולקים לפי כוחן של המפלגות בישראל ובקונגרס הציוני.
הרכב חבר הנאמנים כולל נציגים מכל הקשת הפוליטית הישראלית - ליכוד, יש עתיד, ש"ס, העבודה - בהתאם לכוחן היחסי של המפלגות בבחירות האחרונות לקונגרס הציוני: יעקב חגואל, נציג הליכוד העולמי; הרב דורון פרץ, מתנועת המזרחי; ד"ר יזהר הס - מרצ/התנועה הרפורמית; ירון שביט, התנועה הרפורמית; יעקב ינקי דרעי, ש"ס; דורון מורג, מרצ; אלון דוידי, הליכוד; מרינה רוזנברג־קוריטני, ישראל ביתנו העולמית; גאל גרונוולד - המזרחי/הציונות הדתית.
3
התיירות המקומית וכמובן הבינלאומית מתה, שבקה חיים. עבור רבים מהעסקים שבהם הושקעו הון ותקווה, מדובר באובדן של מרבית ההכנסות, ללא אופק, בעוד ההוצאות, מארנונה ועד תשלום עבור מעט העובדים שנשארים לשמור על העסק, וכן הוצאות מנהלתיות ואחזקה, ממשיכות לזרום לבור ההפסדים, שעלול להוביל לפשיטות רגל.
מטעים ושדות בקרבת הגדר נרמסים, הפכו לשטחי כינוס צבאי או ליעדים לירי. החקלאים המסכנים את חייהם מתמודדים עם קושי בעיבוד האדמה, מחסור בידיים עובדות ונזקים ארוכי טווח לתשתיות חקלאיות, כגון גדרות, צינורות, מערכות השקיה, אבני תחום וכמובן הגידולים, שנעלמו ובמקומם צומחים צמחי בר.
חנויות ושירותים מקומיים בערים כמו קריית שמונה ושלומי איבדו את קהל הלקוחות שלהם, שפשוט נעלם מאימת טילי החיזבאללה. גם אלו שלא פונו סובלים מירידה דרמטית בצריכה המקומית, והכנסתם התאדתה לחלוטין.
צריך לתת פיצויים ומהר, ואם צריכה לבוא חקיקה חדשה או פרסום חדש ברשומות למה שמגיע לנפגעים, חייבים לעשות זאת עכשיו ומיד. שום בעל עסק רציונלי לא ישקיע מטבע הדברים בתנאי חוסר הוודאות הקיימת, אף אחד אינו רוצה לצבור חובות שבסוף יביאו גם לפירוק התא המשפחתי, שבלאו הכי מתקשה לתפקד ולהתייצב.
לצפון, כמו לעוטף עזה, חייבים לתת תקציבים ממשלתיים, הרבה תקציבים, ומיד. הזמן הוא קריטי. הבנייה הציבורית, הפרטית והשיקום של הנכסים שנפגעו חייבים לקרות מיד. אין זמן, שאם לא כן, הנטישה תתרחב.
יבואו המלעיזים ויטענו כי הממשלה בלאו הכי במצוקה תקציבית, בעיקר לאחר מימון המלחמות שבאו בשרשרת מאז הטבח ביישובים בעוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023.
ובכן, טרחתי ומצאי עבורכם מקור תקציבי נוסף, הפעם לכיסוי ההוצאות לשיקום הצפון ומניעת נטישתו, שתהיה בכייה לדורות: המדינה בטוב ליבה מעניקה מדי שנה הטבות מס בסכום של 6.5 מיליארד שקל באמצעות הפטור ממיסוי קרנות ההשתלמות, שבינן ובין השתלמות בפועל אין דבר וחצי דבר.
בשעת מצוקה זו יש לבטל את הפטור לאלתר, לפחות לגבי הפקדות חדשות משנת 2026, הטבות שרובן הולכות לשני העשירונים העליונים, כ־4.85 מיליארד שקל בשנה, מזה רובם לגברים בשני העשירונים העליונים הנהנים מפטור בשווי 3.32 מיליארד שקל בשנה.
בסוד אומר ואגלה כי שווי הטבות במס עבור קרנות השתלמות, כולל הפקדה וצבירה, מגיע ל־9.8 מיליארד שקל לשנה, ורובו מגיע לחברה החזקה שמטבע הדברים חיה במרכז. מה חשוב לנו יותר בשעת אמת זו, הבלי השקר והכזב של קרנות השתלמות שאינן משמשות להשתלמות, או חבל הגליל, שחומק מעתיד בריא?
התרעות פיקוד העורף